מאת: אביתר כהן
מדבר יב1: "ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח"
לפי המפרשים והמסורת האשה הכושית היא צפורה
נושא אשת משה, צפורה, המכונה "כושית", מעורר שאלות ותהיות רבות לאורך המסורת והפרשנות.
מבלי להניח שהכוונה במונח "כושית" בהכרח היא לאישה ממוצא אפריקאי דרומי כפי שמקובל לחשוב, מחקר מקראי ולשוני מעמיק מצביע על קשרים משמעותיים בין כוש למדין, ובהקשרים רחבים אף על שבטים מדרום ארץ ישראל, אשר יכולים להאיר את המושג "כושית" בהקשר של צפורה.
צפורה בת רְעוּאֵל כהן מדין – זיקה לאזור מדין-כושן
בספר שמות (ב21) מתואר כי צפורה הייתה בתו של רְעוּאֵל, כהן מדין. אזור מדין, השוכן בדרום ארץ ישראל, משויך במסורת גם ל"כושן" כפי שמתבטא בפסוק מחבקוק (ז', 7): "תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין".
מזה עולה שהמונחים "כוש" ו"כושן" אינם רק שם ארץ רחוקה באפריקה, אלא מתייחסים אף לאזור גאוגרפי קרוב יותר לארץ ישראל, המקביל למדין. בהתאם לכך, הכינוי "כושית" לצפורה משקף את זיקתה לאזור זה ולאו דווקא מוצא אפריקאי מרוחק.
הקשרים בשיר השירים – שבטים ותרבויות דרומיים
בנוסף, בשיר השירים (א'5) מופיעה התייחסות ל"שחורה (כושית) אני", שמתארת יופי ואפלולית עור, לצד "כאהלי קדר" ו"כיריעות שלמה". שבט קדר, הנזכר במקרא כאחד משבטי ישמעאל, מזוהה עם אזור המדבר הדרומי וידוע בצבע עור כהה יחסית. הכינוי "כיריעות שלמה" מקושר לשבט שלמיא תרגום ארמי לשבט קיני שמקביל למדין. פסוק זה מדגיש את הרב-גוניות הגזעית, השבטית והגיאוגרפית באזור, ואת ההכרה ביופי האקזוטי והשונה.
משמעות רב-שכבתית של המונח "כושית"
המונח "כושית" מקבל במקרים אלו משמעות רחבה ומגוונת, המשקפת לא רק צבע עור או מוצא אתני, אלא גם שייכות תרבותית-גיאוגרפית לאזור הדרומי הכולל את מדין וכושן, וכן היבטים של שונות והכלה בתוך מסגרת העם.
סיכום
ההקשרים בין צפורה הכושית, אזור מדין-כושן, ושבטי הדרום כמו קדר וקיני מלמדים כי הכינוי "כושית" במקרא יכול לשאת משמעות מקומית ומעמיקה יותר מאשר הפירוש הפשטני והמוכר. בכך מתאפשרת הבנה חדשה של מקומה של צפורה והמשמעות התרבותית של נישואיה עם משה רבנו, הממחישה שילוב והכלה בין עמים ושבטים שונים באזור, ופותחת פתח לפרשנות רחבה ומעמיקה יותר של המונחים המקראיים.