קוד: מהלך כללי של שלבים בהכנת שיעור בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: דובי מיידנבאום

אל:

שלום לכולם,

בפינתי הפעם אני רוצה להתוות מהלך כללי של שלבים בהכנה של שיעור. בעז"ה במאמרים הבאים שלי אני ארצה להתמקד בחלקים יותר ספציפיים של המהלך הזה ולהדגים אותם ואותו בעזרת שיעור דוגמא. אני רוצה להעיר ולהזהיר מראש ש:

1. מהלך הזה הוא הצעה אישית שלי (אחת מהם) להכנת שיעור, ויכולים להיות לאנשים שונים דרכים שונות, אבל אני חושב שהמבנה הכללי יהיה ברובו דומה.
2. המבנה הזה הוא בהגדרתו מבנה כללי, כך שלא צריך לעבור כל פעם שמכינים שיעור על כל השלבים, וגם אם כן, לא בהכרח בסדר הזה. בנוסף, ה"מהלך" הזה מניח שיש לכם מספיק זמן ורצון להשקיע הרבה בשיעור. אם אין לכם (חס וחלילה) אחד מן מהדברים האלה, קצצו בשלבים. אבל ככל שתשקיעו יותר בחיפוש ובלימוד כך גם השיעור שלכם יהיה יותר איכותי.
3. מכיוון שזהו מהלך כללי, אני עלול להגיד ולחזור על הרבה דברים שברורים וידועים לכם. אז אני מתנצל מראש: אני לא חושב שאתם טיפשים, פשוט תפגינו קצת הבנה …
4. המהלך הזה הוא בעיקר לשיעור על פרק/סיפור, ופחות לשיעור על נושא מסוים, בגלל שצורת ההכנה של שיעור על נושא משתנה לפי הנושא (ספר, נושא כללי, חג, דמות וכו'), ואין כאן מקום לפרט הכל. אבל המהלך הכללי עדין תקף, פשוט עם פחות התמקדות על מקור ספציפי ויותר פריסה. (אולי בעתיד אציג גישות נוספות להכנת שיעור)

המהלך הכללי:

1.         א. שאלות מקדימות: -   דיון או שיעור?

-         נושא או סיפור?

-         האם צריך מסר? האם מחפשים מסר מסוים?

ב. בחירת הנושא/פרק/סיפור.

2.       קריאת הפרק : קשיים ראשונים שקופצים לעין.

3.         מחשבה ראשונית על הפרק/סיפור * : (+ החלטה בסיסית האם להעביר עליו שיעור)

4.       ניתוח הפרק (בעצמך, בלי להסתכל עדין במפרשים). להבחין ב :

קשיים לשוניים : בקטע הזה חשוב להבחין לא רק במילים שאתה לא מבין מה משמעותם,   אלא גם במילים שיכולות להיות להם כמה משמעויות שונות.

קשיים סיפוריים : קשיים לוגיים בתוך הסיפור.

                                   קשיים "מחשבתיים" (מהסיפור/ ממקומות אחרים.)

שאלות מרכזיות : מה בעיקר השיעור בא לפתור? (בשלב הזה מומלץ גם לבחון כמה שאלות כלליות שרלוונטיות כמעט לכל סיפור/פרק:

-         מה הסיפור בא ללמד אותנו? מה מקומו ברצף הסיפורי?

-         למה הכתוב מרחיב ומפרט במקומות מסוימים ובאחרים מצמצם? וכו'.

5.       מחשבה על הסיפור : כיוונים לפתרון, אסוציאציות, ניסיונות אישיים לתשובות, וכו'. (שלב זה יכול להיעשות (ואף רצוי שיעשה) ברגעים פנויים: הליכה רגלית, נסיעה באוטובוס, שמירה משעממת [1] , שיעור משעמם בבית ספר, וכו'.)

6.       לימוד הפרק עם הפרשנים ש"על הדף" [2] : (פרשני "פשט" קצרים): רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, רד"ק, אבן עזרא. (2 הפרשנים האחרונים הם כבר קצת יותר עיוניים וארוכים, אז אפשר גם לשמור אותם ליותר מאוחר).

7.       השוואה בין ההבנה שלך של הסיפור (קושיות + תשובות + תפיסה כללית), להבנה של הפרשנים. מה חפף? מה לא? על אילו מהקושיות שלך הפרשנים ענו? אילו קושיות הם הוסיפו שלא שמת לב אליהם? מי מהם יותר מסתדר עם הפשט (לדעתך)? האם הפרשנים שקראת מפרשים כל פסוק באופן בודד, או שיש להם שיטה כללית בפרוש הסיפור שמשפיעה על הפרוש הפרטי של כל פסוק?

8.       סיכום ביניים : הוספת הקושיות/תשובות שלהם לשלך. מה יש לך ביד? אילו כיוונים שגילית הכי כדאי להמשיך ולפתח?

9.       הערכת ביניים : האם מה שלמדת/מצאת עד עכשיו מעניין [3] ? האם אפשר להעביר שיעור על הסיפור הזה? אולי כדאי להחליף נושא? אולי במהלך הלימוד נתקלת בהפניות או בנושא צדדי/אחר שיותר מעניין מהנושא המקורי?

10.    הרחבה : בשלב זה כדאי להחליט באופן קצת יותר ספציפי באיזה כיוונים רוצים להמשיך. ולעיין במקורות נוספים לפי החלטות אילו. (מומלץ לעשות את העיון יותר ממוקד לפי השאלות שרוצים לענות עליהם (לא צריך (וסביר שגם לא מציאותי) לקרוא כל דבר שאי פעם נכתב על הנושא [4] ):

דוגמאות :

אונקלוס / תרגום יונתן : מומלץ בעיקר לקשיים לשונים כמו מילים לא מובנות. (לא מומלץ למתקשים בארמית …).

מדרשים : מדרש רבא, ילקוט שמעוני, ליקוטי מדרשים למיניהם, וכו' (חפש בספריה התורנית הקרובה לביתך; זה תלוי בספר שבו נמצא הפרק שאתה מעביר עליו): מדרשים יכולים לעזור בכל התחומים – מתירוץ קשיים לא מובנים בלשון הפרק וקשיים טכניים בסיפור, עד להוספת רובד שלם לפשט, ואפילו כאמצעי מתודי להוספת "צבע" לשיעור.

השוואה לסיפורים תנ"כיים אחרים : ידע כללי, חיפוש בקונקורדנציה, שאילת חברים וכו'.

ההשוואה יכולה להוסיף הבנות חדשות לסיפור. ביטויים דומים שייחודיים לסיפורים רומזים למשמעויות מיוחדות (זה עוזר גם לפרוש מילים קשות).

ספרים ממוקדים : ספרים שנכתבו על הנושא (או על הספר שבו נמצא הסיפור) שעליו אתה מעביר את השיעור. בשביל למצוא כאלה צריך לחפש בספריה קצת יותר גדולה … [5]
(לדוגמא: לרב אברהם רמר יש (ככל הידוע לי) שני ספרים על ספר יהושע ועל ספר שופטים. הוא מפרש את הספרים האלה לפי תורת הרב קוק. הפרוש שלו הוא ברובד קצת יותר רוחני (לא פשט), ואפשר למצוא בו כל מיני רעיונות נחמדים בכיוונים שבד"כ לא חושבים עליהם).

פרשנים שיטתיים : ישנם פרשנים שמפרשים בצורה יותר שיטתית וגישתית ומנסים לתפור את כל הפרק ביחד (באופן הגיוני הפרוש שלהם בד"כ גם הרבה יותר ארוך..), כגון אברבנל, מלבי"ם וכו'.

גמרות קשורות : הדרך הכי יעילה למצוא גמרות קשורות (חוץ מידע כללי), היא או בעזרת פרויקט השו"ת ודומיו, או בעזרת "תולדות אהרן" – פרשן שנמצא על הדף ב"מקראות גדולות" [6] (אני חושב שברוב ההוצאות) ומפנה לגמרות קשורות לפי הפסוקים.

סדרות:

ישנן סדרות ידועות שנכתבו על כל או חלק מהתנ"ך (לדוגמא) :

דעת מקרא : יעיל מאד בספרים פחות מובנים (נביאים אחרונים, כתובים). גם בסיפורים יותר מובנים מוסיף כל מיני פריטי מידע חשובים.

יגאל אריאל : הוציא (נכון לכתיבת שורות אלו) 4 ספרים על: יהושע-שופטים, שמואל, מלכים, דניאל-אסתר. הפרוש שלו הוא יותר גישתי וכולל, אבל גם אם לא מסכימים עם הכיוון שהוא הולך בו, הוא בד"כ כלל מביא את רוב המדרשים והגמרות החשובות על הנושא וחוסך זמן חיפוש יקר.

אנציקלופדיה תנ"כית / עולם התנ"ך : פרוש קצת יותר מחקרי/חילוני. אבל בדרך כלל מוסיף ניתוחים מעניינים מבחינה ספרותית, מבנית והיסטורית של הסיפור. יעיל מאד גם בהשוואות לסיפורים דומים בתנ"ך (אפשר לקחת כל מיני נקודות גם אם לא מסכימים עם הגישה הכללית).

פרויקט השו"ת : תמיד אפשר למצוא פנינים יקרות שפספסת, בעזרת חיפוש פשוט [7] בתוכנת מחשב.

מאמרים : יש מאות (אם לא אלפי) מאמרים תנכיים שמקובצים בעיקר בעלונים או חוברות שמוציאים כל מיני מוסדות וארגונים. פעמים רבות אפשר למצוא במאמרים האלה רעיונות וגישות שלא מוצאים במקומות אחרים.(לדוגמא: סדרת "מגדים", "כפיות של נח"ת" קודמות …).

11.    הברירה + איחוד כל הממצאים לשיעור : בשלב הזה לברור מתוך כל המקורות שמצאנו את הדברים שרלוונטיים לנו. אחרי שמחליטים מה לוקחים ומה לא, צריך לארגן את הכל בצורה ומבנה הגיוניים כדי שאפשר להעביר את זה לאנשים אחרים. צריך לבנות את השיעור, לסכם אותו לעצמך. (אם רוצים: להכין דף מקורות). להחליט על אורך השיעור, על מה לשים דגש, מה נכנס ומה לא, מה נשאר כהערות בצד שנכנסים אליהם רק אם לשם זורם השיעור וכו' …

12.    אופי ההעברה : (שלב זה נעשה בעצם במהלך שלב 11 כי הוא משפיע עליו): החלטה על איך השיעור יראה כשתעביר אותו. ההתאמה שלו לקבוצת האנשים שאתה הולך להעביר להם את השיעור (דרך ההעברה, רמה, כמה הרצאתי/דיוני יהיה, האורך וכו').

דוגמא מהותית : (שמשפיעה על כל השיעור)

-         האם אתה בוחר גישה מסוימת כגישה שנראית לך נכונה ומתמקד בה בשיעור, או שאתה

        מציג כמה גישות ולא בהכרח מכריע ביניהם?

13.    הוספת מתודות : (בהתאם ל11-). תנו לדמיון שלכם לפעול … [8]

14.    אימון : לעבור על השיעור עם מישהו אחר, מול מראה, או לפחות לעבור עליו כמה פעמים עם עצמך בראש. לנסות לחשוב על קושיות שאנשים יעלו, מה יפריע להם בשיעור, הבנות שונות שיכולות להיות, נושאים קשורים שיכולים לעלות, ולהכין תשובות או התחמקויות.

15.    עריכה סופית (על כל המשתמע מכך).

                                                                                                                        בהצלחה!!!

                                                                                                                                       דבי.

נ"ב:   רציתי רק להזכיר לכולם לעבור שוב [9] על הספרים לקראת השבת. כזכור הנושא הוא ספרי בית שני (חגי, זכריה, מלאכי, עזרא, נחמיה, אסתר ודניאל).