תגובה לרמי ניר

מאת: זינדני יחזקאל

אל: hezizz @ walla.com

יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
בין שלשה עשר עיקרי האמונה - אשר הינם יסודות הדת ובלעדיהם אין קיום לתורת ישראל - נמנית האמונה בביאת המשיח, כאומרנו: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" .
לפיכך, כל מי שאינו מאמין בו או מפקפק בביאתו - בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון - יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין, ואפיקורס, וקוצץ בנטיעות, ומצוה לשונאו, ולאבדו, ועליו נאמר: "משנאך ה' אשנא" .
בכלל יסוד האמונה בביאת המשיח ישנו חיוב לחכות ולצפות לביאתו - ללא שום הגבלת זמן, מקום ותנאי, אלא, "אחכה לו בכל יום שיבוא". אבל המאמין בביאת המשיח, אך אומר הוא עוד חזון למועד בואו, כבר נתקלקל אצלו יסוד האמונה בביאת המשיח, כי על כן הצפיה לביאת המשיח הינה חלק בלתי נפרד מהאמונה בבואו .
הצפיה לגאולה, מלבד מעלתה הנשגבה ושכרה הרב , הינה גם נטילת חלק בקירוב הגאולה "דור שהוא מצפה למלכותו מיד הם נגאלים, שנאמר, ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם" . לפיכך אמרו חכמים: בשעה שמכניסין אדם לדין שואלים אותו: ציפית לישועה . לעומת זאת, כאשר אין עם ישראל מצפים לגאולה, לא זו בלבד שהגאולה מתרחקת מהם , אלא אף צרות וגזרות רבות מתחדשות עליהם "כל אותם אלפים שנפלו, לא נפלו, אלא, שלא בקשו את בית המקדש" .