קוד: ירושה שלישית ויובל ראשון בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: אראל
אל:
כתוב בתורה, שבאחרית הימים ה' יקבץ את בני ישראל מהגלות ויביא אותם לארץ ישראל:
דברים ל5: "
וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר
יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ,
וִירִשְׁתָּהּ , וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ
" (
פירוט).
הירושה הראשונה של ארץ ישראל היתה בימי משה יהושע בן-נון; הירושה השניה היתה בימי זרובבל ויהושע בן-יהוצדק.
לפי הפסוקים בספר דברים, נראה שהירושה השלישית כבר כאן!
ואכן, הסנהדרין המתחדשת קבעה (י"ט בחשון ה'תשע"ה) שאנחנו עכשיו בתקופת הירושה השלישית.
המשמעות היא שאנו חייבים לקיים את מצוות השמיטה והיובל:
ויקרא כה2: "
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'...
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ
, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבַּת לה'
" (
פירוט);
ויקרא כה8-9: "
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה...
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת
שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה... יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם...
" (
פירוט).
לפי התורה, כשאנחנו באים לארץ, אנחנו צריכים לעבד אותה שש שנים ולשבות בשביעית; ואז לספור שבע שביעיות ובשנה החמישים לעשות שנת יובל. הספירה צריכה להתחיל מהביאה לארץ.
וכן כתב הרמב"ם: "
לעתיד לבוא, בביאה שלישית, בעת שיכנסו לארץ, יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות, שנאמר "והביאך י"י אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה", מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו, אף ירושתך אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.
" (
הלכות שמיטה ויובל יב טז).
שאלה זו נדונה בסנהדרין המתחדשת, ולבסוף הוחלט שהשנה המתאימה ביותר לתחילת הספירה היא שנת ה'תשע"ו (סוף 2015) . מדוע?
ואכן, הסנהדרין המתחדשת קיימה את המצווה והתחילה בספירת היובל (ראו
פלייליסט ביוטיוב).
שנת היובל הקרובה, בעזרת ה', תהיה שנת ה'תתכ"ה .
כדי שנוכל לקיים את מצוות היובל כנתינתה בתורה, המשימה הראשונה שיש לבצע היא
חלוקת נחלות . המצווה העיקרית ביובל היא,
ויקרא כה10: "
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם;
וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ
" (
פירוט). לכל אדם מישראל צריכה להיות אחוזה בארץ - קרקע או בית השייכים לו באופן פרטי ולצמיתות.
איך עושים את זה? הנה כמה רעיונות לחלוקת קרקעות ולמצוות יובל בימינו.
המציאות דוחפת אותנו לכיוון הזה; ראו חלוקת נחלות ומצוות היובל וכן קרקע על סדר היום.
בע"ה נזכה למצוא את הדרך הנכונה להנחיל לכל איש מישראל את נחלתו, ונזכה לקיים את מצוות היובל כנתינתה מסיני.
רוב רבני דורנו עדיין לא מכירים בכך שהתקופה שלנו היא תקופת "הירושה השלישית", כי לטענתם, הירושה השלישית מתחילה רק כאשר "כל יושביה עליה" - כל היהודים נמצאים בארץ ישראל. אולם, שניים מהאחרונים חלקו על טענה זו (המקורות מתוך מאמר של הרב יהודה זולדן בנושא המקדש, דף שבועי של אונ' בר-אילן, פרשת תרומה ה'תשע"ה) :
בימי שבי הגולה מבבל, דכל הקהל היה ארבע ריבוא, האיך בנו המקדש? ואפשר, כמו שאמרו חז"ל: 'זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן'. אם כן, הכא נמי, כיוון שהיה בידי כולם לעלות ולא רצו - נטלו העולים כוח וזכות הנשארים, ולהם היה הכוח והזכות מרוב ישראל, ומקרי 'רוב ישראל על אדמתם'. וע' תענית כז: גבי משמרות, דאותם שעלו זכו בחלק שלא רצו לעלות" ("ישועות מלכו", קונטרס ליקוטי תורה פרשת תרומה, ה'תרפ"ז) .
מאז שהתיישבו בארצנו כאן במספר של שישים ריבוא, נקרא שכל יושביה עליה. וחייבים בתרומות ומעשרות מן התורה, ומכל-שכן שנתחייבנו בזה מן התורה כעת אחרי הכיבוש, ולא מכוח חזקה לבד, ובכל מקום שכבשו, הן בשטח של עולי בבל והן בשטח של עולי מצרים" (ציץ אליעזר י א, ה'תשכ"ט) .