אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו

קוד: ביאור:ישעיהו א18 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ישעיהו א18: "לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר ה': אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"

הנביא ישעיהו מזמין את בני ישראל לויכוח פומבי. על מה בדיוק הויכוח?

1. לפי רוב המפרשים, הויכוח הוא על האפשרות לתקן ולהיטהר מהעוונות. מתחילת הפרק, ישעיהו הוכיח את בני ישראל על כך שהם עזבו אותו, הם אמנם מקריבים קרבנות במקדש אך פוגעים בחלשים כמו אנשי סדום ועמורה. בפסוק הקודם אמר להם מה הם צריכים לעשות כדי לתקן, ישעיהו א17: "לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה". בפסוק הזה הוא מבטיח להם שאם יעשו כך - חטאיהם יימחקו: "לכו נא ונוכחה יחד אני ואתם, ונדע מי סרח על מי, ואם אתם סרחתם עלי - עודני נותן לכם תקוה לשוב: אם יהיו חטאיכם כשנים - כתומים לפני כאודם שנים, אלבינם כשלג, יאמר ה' - תמיד הוא אומר לכם כן... דבר אחר: לכו נא ונוכחה - מה כתוב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו אלי לכו ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג וגו'. כתולע - צבע שצובעים בו אדום גרעינים הם ויש תולעים בכל אחד ואחד" (רש"י). לפי זה, הנביא מתווכח עם אנשים שאומרים שאין טעם לחזור בתשובה, כי ממילא ה' לא יסלח להם: ""לכו", בואו נא ונוכחה יחד, מדוע אינכם עושים כן? מדוע אינכם שבים אל ה' כאשר הוריתיכם? מה תדאגו ותיראו לשוב, הלא גם "אם יהיו חטאיכם" צבועים ואדומים "כחוט השני" מה בכך, הלא כשלג ילבינו?" (מלבי"ם).

2. ייתכן שהויכוח הוא על האופן שבו יש להיטהר מעוונות. בני ישראל חשבו שהדרך להיטהר היא הקרבת קרבנות, והנביא ניסה לשכנע אותם שהדרך להיטהר היא לעזור ליתומים ואלמנות. על-פי חז"ל, ביום הכיפורים השתמשו בחוט צמר אדום כסימן לכך שה' מחל להם על עוונותיהם: "מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח? (כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם) שנאמר (ישעיה א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (משנה שבת ט ג (ברטנורא)). לפי זה, הנביא ישעיהו מציע לבני ישראל לעשות ניסוי: במקום להקריב קרבנות חטאת - תשקיעו בעזרה ליתומים ואלמנות, ותראו שה' ימחל על חטאיכם ביום הכיפורים הקרוב.

3. בפסוק שלנו, ה שנים הוא רע ומסמל חטאים ועוונות, וה שלג הוא טוב ומסמל טהרה ומחילה; אך בספר משלי ישנו פסוק שבו לשנים ולשלג ישנה משמעות הפוכה,  משלי לא21: "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" - השלג הוא רע ומסוכן, והשנים הוא טוב ומגן על הבית מהקור. ייתכן שהנביא ישעיהו בחר במודע להשתמש במשל מספר משלי ולהפוך אותו. המשל בספר משלי רומז ליריעות המשכן, שהיו עשויות - בין השאר - מבד צבוע שנים. ספר משלי משבח את אשת חיל, שהיא בונה את ביתה מחומרים המזכירים את המשכן, וכך מקדשת את ביתה לה' (פירוט). אולם, הנביא ישעיהו מוכיח את בני ישראל על כך שהם משקיעים יותר מדי בעבודת המקדש, ומזניחים את הנושאים שבין אדם לחברו. השנים מסמלים את חטאם של בני ישראל - שהם משקיעים יותר מדי במשכן, המכוסה ביריעות מתולעת שני (אמנם באותו זמן היה מקדש מעץ ולא משכן מיריעות, אבל הסמל עדיין היה קיים). השלג מסמל את התיקון - היציאה החוצה, מחוץ לבית החמים המכוסה בשנים, אל העניים הקופאים מקור בחוץ, שאין להם בית ואין להם בגדים, ישעיהו נח7: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (פירוט). אפשר לדרוש את דברי הנביא כך: "אם יהיו חטאיכם כשנים - אם החטא שלכם הוא, שאתם נמצאים כל היום במשכן, הלבוש ומכוסה ביריעות מתולעת שני, ומזניחים את אחיכם הזקוקים לעזרה, אז כשלג ילבינו - כשתצאו החוצה אל השלג, ותתמכו באחיכם הקופאים מקור, ילבינו חטאיכם ויימחקו".

מקורות ופירושים נוספים

לכו נא וניווכחה

יש שדרשו, שהפסוק מחולק - המילים הראשונות לכו נא וניווכחה הן דברי ה', והמילים יאמר ה' הן דברי ישראל: "מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר ה' - 'לכו נא'? 'בואו נא' מיבעי ליה!? 'יאמר ה’’?: 'אמר ה’’ מיבעי ליה? - לעתיד לבא יאמר להם הקב"ה לישראל "לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם", ויאמרו לפניו "ריבונו של עולם! אצל מי נלך? אצל אברהם, שאמרת לו (בראשית טו יג) "ידוע תדע [כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה]" ולא בקש רחמים עלינו? אצל יצחק, שבירך את עשו (בראשית כז מ) "והיה כאשר תריד [ופרקת עלו מעל צוארך]" ולא בקש רחמים עלינו? אצל יעקב, שאמרת לו (בראשית מו ד) "אנכי ארד עמך מצרימה [ואנכי אעלך גם עלה] (ארד עמך אעלה גם עלה - כאן רמז ארבע גליות; 'גם' - ריבויא הוא) ולא בקש רחמים עלינו? אצל מי נלך? עכשיו יאמר ה' (אתה אמור התוכחה, ובך אנו תולין)! אמר להן הקב"ה: הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (רבא, בבלי שבת פט ב).

"א"ר שמואל בר נחמן בג' מקומות בא הקב"ה להתוכח עם ישראל ושמחו אומות העולם ואמרו כלום אינון יכולין להתוכח עם בוראן עכשיו הוא מכלן מן העולם בשעה שאמר להם (ישעיה א, יח): "לכו נא ונוכחה יאמר ה'" כיון שראה הקדוש ברוך הוא ששמחו אומות העולם הפכה להם לטובה שנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" באותה שעה תמהו האומות ואמרו זו תשובה וזו תוכחה לא אתא אלא לאתפיגגה עם בנוי" (רבי שמואל בר נחמן, ויקרא רבה כז ו).

על המילה " לכו ": "בכל מזדרז לעשות ענין חדש יאמר כן" (רמב"ן על שמות ב א)

ראו גם פופר והתנ"ך: הוכחה והפרכה / חגי הופר

חטאיכם כשנים

הקשר בין פסוקנו לבין חוט השני שהיה מלבין ביום הכיפורים נזכר במקורות נוספים:
  • "אמר רבי נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר: בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים, וכיון שהגיע שעיר למדבר - היה מלבין, וידעו שנעשית מצותו, שנאמר: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (בבלי יומא סז א)
  • "רבי ישמעאל אומר: והלא סימן אחר היה להם: לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין" (בבלי יומא סח ב)
  • ואולי גם "תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל כשלג הה"ד (ישעיה א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו"" (רשב"י ויקרא רבה א ב, רבי אבהו במדבר רבה ח א).
רוב המפרשים פירשו שנים = רבים של שָנִי, צבע אדום. אך יש שדרשו שנים = רבים של שנה: "'כשנים'? 'כַּשּׁנִי' מיבעי ליה  (דומיא דכשלג, דלא כתיב כשלגים) ? אמר רבי יצחק: אמר להם הקב"ה לישראל: אם יהיו חטאיכם כשנים הללו, שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו - כשלג ילבינו" (בבלי שבת פט ב).

כשלג ילבינו

שלג נזכר גם ב דניאל ז9: "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק" (פירוט), ובזוהר קישרו את זה לפסוקנו (תיקוני זהר נה א). במקום אחר בזוהר קישרו את הפסוק שלנו לגלגולים שאדם עובר כדי לכפר על עוונותיו (תיקוני זהר עו ב).

ראו עוד: שלג כמשל.

דרשה מפורטת על הפסוק ראו בני יששכר מאמרי חודש תמוז אב/מאמר ד סעיף ד.

שבעים פנים לתורה, וכמה פנים לפסוק אחד?

ישנם משפטים רבים בעברית שאפשר לכתוב אותם בשינוי סדר המילים, ומשמעותם לא תשתנה. לדוגמה את המשפט "אברהם אכל ושתה" אפשר לכתוב גם "אכל אברהם ושתה", "אכל ושתה אברהם"; אבל לא "ושתה אכל אברהם", "ושתה אברהם אכל", "אברהם ושתה אכל". בסה"כ אפשר לכתוב את המשפט ב-3 דרכים שונות (מתוך 6 התמורות האפשריות) כך שמשמעותו תישמר.

את המשפט "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" ניתן לכתוב בהרבה דרכים שונות, ומשמעותו לא תשתנה. התוכלו לספור אותן? (ע"פ אנציקלופדיה "נעורים", כרך ב; הפתרון בכרך ג)

תגובות