ראשי > תנ''ך > שמואל א >


שמואל א כח

1 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את-מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל-דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך. 2 ויאמר דוד אל-אכיש לכן אתה תדע את אשר-יעשה עבדך ויאמר אכיש אל-דוד לכן שמר לראשי אשימך כל-הימים.

3 ושמואל מת ויספדו-לו כל-ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת-הידענים מהארץ. 4 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את-כל-ישראל ויחנו בגלבע. 5 וירא שאול את-מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד. 6 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם. 7 ויאמר שאול לעבדיו בקשו-לי אשת בעלת-אוב ואלכה אליה ואדרשה-בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת-אוב בעין דור. 8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל-האשה לילה ויאמר קסומי-נא לי באוב והעלי לי את אשר-אמר אליך. 9 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר-עשה שאול אשר הכרית את-האבות ואת-הידעני מן-הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני. 10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי-יהוה אם-יקרך עון בדבר הזה. 11 ותאמר האשה את-מי אעלה-לך ויאמר את-שמואל העלי-לי. 12 ותרא האשה את-שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל-שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול. 13 ויאמר לה המלך אל-תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל-שאול אלהים ראיתי עלים מן-הארץ. 14 ויאמר לה מה-תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי-שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו.

15 ויאמר שמואל אל-שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר-לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא-ענני עוד גם ביד-הנביאם גם-בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה. 16 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך. 17 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את-הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד. 18 כאשר לא-שמעת בקול יהוה ולא-עשית חרון-אפו בעמלק על-כן הדבר הזה עשה-לך יהוה היום הזה. 19 ויתן יהוה גם את-ישראל עמך ביד-פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את-מחנה ישראל יתן יהוה ביד-פלשתים. 20 וימהר שאול ויפל מלא-קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם-כח לא-היה בו כי לא אכל לחם כל-היום וכל-הלילה. 21 ותבוא האשה אל-שאול ותרא כי-נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את-דבריך אשר דברת אלי. 22 ועתה שמע-נא גם-אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת-לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך. 23 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו-בו עבדיו וגם-האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל-המטה. 24 ולאשה עגל-מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח-קמח ותלש ותפהו מצות. 25 ותגש לפני-שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא.

ראשי > תנ''ך > שמואל א >


תוספות ותגובות