ראשי > תנ''ך > שמואל ב >


שמואל ב טו

1 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו. 2 והשכים אבשלום ועמד על-יד דרך השער ויהי כל-האיש אשר-יהיה-לו-ריב לבוא אל-המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי-מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי-ישראל עבדך. 3 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין-לך מאת המלך. 4 ויאמר אבשלום מי-ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל-איש אשר-יהיה-לו-ריב ומשפט והצדקתיו. 5 והיה בקרב-איש להשתחות לו ושלח את-ידו והחזיק לו ונשק לו. 6 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל-ישראל אשר-יבאו למשפט אל-המלך ויגנב אבשלום את-לב אנשי ישראל.

7 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל-המלך אלכה נא ואשלם את-נדרי אשר-נדרתי ליהוה בחברון. 8 כי-נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם-ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את-יהוה. 9 ויאמר-לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה.

10 וישלח אבשלום מרגלים בכל-שבטי ישראל לאמר כשמעכם את-קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון. 11 ואת-אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל-דבר. 12 וישלח אבשלום את-אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את-הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את-אבשלום. 13 ויבא המגיד אל-דוד לאמר היה לב-איש ישראל אחרי אבשלום. 14 ויאמר דוד לכל-עבדיו אשר-אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא-תהיה-לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן-ימהר והשגנו והדיח עלינו את-הרעה והכה העיר לפי-חרב. 15 ויאמרו עבדי-המלך אל-המלך ככל אשר-יבחר אדני המלך הנה עבדיך. 16 ויצא המלך וכל-ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית. 17 ויצא המלך וכל-העם ברגליו ויעמדו בית המרחק. 18 וכל-עבדיו עברים על-ידו וכל-הכרתי וכל-הפלתי וכל-הגתים שש-מאות איש אשר-באו ברגלו מגת עברים על-פני המלך.

19 ויאמר המלך אל-אתי הגתי למה תלך גם-אתה אתנו שוב ושב עם-המלך כי-נכרי אתה וגם-גלה אתה למקומך. 20 תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר-אני הולך שוב והשב את-אחיך עמך חסד ואמת. 21 ויען אתי את-המלך ויאמר חי-יהוה וחי אדני המלך כי אם-במקום אשר יהיה-שם אדני המלך אם-למות אם-לחיים כי-שם יהיה עבדך. 22 ויאמר דוד אל-אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל-אנשיו וכל-הטף אשר אתו. 23 וכל-הארץ בוכים קול גדול וכל-העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל-העם עברים על-פני-דרך את-המדבר. 24 והנה גם-צדוק וכל-הלוים אתו נשאים את-ארון ברית האלהים ויצקו את-ארון האלהים ויעל אביתר עד-תם כל-העם לעבור מן-העיר.

25 ויאמר המלך לצדוק השב את-ארון האלהים העיר אם-אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת-נוהו. 26 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה-לי כאשר טוב בעיניו.

27 ויאמר המלך אל-צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן-אביתר שני בניכם אתכם. 28 ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי. 29 וישב צדוק ואביתר את-ארון האלהים ירושלם וישבו שם. 30 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל-העם אשר-אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה. 31 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם-אבשלום ויאמר דוד סכל-נא את-עצת אחיתפל יהוה. 32 ויהי דוד בא עד-הראש אשר-ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על-ראשו. 33 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא. 34 ואם-העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל. 35 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל-הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים. 36 הנה-שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל-דבר אשר תשמעו. 37 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם.

ראשי > תנ''ך > שמואל ב >


תוספות ותגובות