ירמיהו כ

1 וישמע פשחור בן-אמר הכהן והוא-פקיד נגיד בבית יהוה את-ירמיהו נבא את-הדברים האלה. 2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על-המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה. 3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את-ירמיהו מן-המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם-מגור מסביב.

4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל-אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת-כל-יהודה אתן ביד מלך-בבל והגלם בבלה והכם בחרב. 5 ונתתי את-כל-חסן העיר הזאת ואת-כל-יגיעה ואת-כל-יקרה ואת כל-אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה. 6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל-אהביך אשר-נבאת להם בשקר.

7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל-היום כלה לעג לי. 8 כי-מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום. 9 ואמרתי לא-אזכרנו ולא-אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל. 10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו. 11 ויהוה אותי כגבור עריץ על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי-לא השכילו כלמת עולם לא תשכח. 12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי.

13 שירו ליהוה הללו את-יהוה כי הציל את-נפש אביון מיד מרעים.

14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר-ילדתני אמי אל-יהי ברוך. 15 ארור האיש אשר בשר את-אבי לאמר ילד-לך בן זכר שמח שמחהו. 16 והיה האיש ההוא כערים אשר-הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים. 17 אשר לא-מותתני מרחם ותהי-לי אמי קברי ורחמה הרת עולם. 18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי.