ראשי > תנ''ך > זכריה >


זכריה ו

1 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת. 2 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים. 3 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים. 4 ואען ואמר אל-המלאך הדבר בי מה-אלה אדני. 5 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על-אדון כל-הארץ. 6 אשר-בה הסוסים השחרים יצאים אל-ארץ צפון והלבנים יצאו אל-אחריהם והברדים יצאו אל-ארץ התימן. 7 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ. 8 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל-ארץ צפון הניחו את-רוחי בארץ צפון.

9 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 10 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן-צפניה אשר-באו מבבל. 11 ולקחת כסף-וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול. 12 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה-איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את-היכל יהוה. 13 והוא יבנה את-היכל יהוה והוא-ישא הוד וישב ומשל על-כסאו והיה כהן על-כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם. 14 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן-צפניה לזכרון בהיכל יהוה. 15 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם-שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם.

ראשי > תנ''ך > זכריה >


תוספות ותגובות