השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה

קוד: השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה בתנ"ך

סוג: מסקנה

מאת: אראל

אל:

מהו השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה?

אחת הדעות המקובלות היא, שהתורה תומכת במלוכה, ע"פ הכתוב בדברים יז14: כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך, וירשתה, וישבת בה; ואמרת, 'אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי', שום תשים עליך מלך , אשר יבחר ה' אלהיך בו ... כלומר: כשמגיעים לארץ - חייבים להגיד "אשימה עליי מלך..." ואז לשים מלך.

אבל לדעתי, אם נעיין בכל הפרשה בספר דברים (פרשת "שופטים") נראה תמונה אחרת לגמרי.

הפרשה מתייחסת לארבעה מעמדות שלטוניים:

  1. (דברים טז18): שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך, אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך...
  2. (דברים יז14) כי תבוא אל הארץ, אשר ה' אלוהיך נותן לך, וירשתה, וישבת בה; ואמרת 'אשימה עליי מלך , ככל הגויים אשר סביבותיי', שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו: מקרב אחיך תשים עליך מלך -- לא תוכל לתת עליך איש נכרי, אשר לא אחיך הוא...
  3. (דברים יח01) לא יהיה לכהנים הלויים , כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל; אישי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו: ה' הוא נחלתו כאשר דיבר לו.
  4. (דברים יח15) נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך; אליו תשמעון.

כשמשוים את הסגנון שבו מתארת התורה את ארבעת המעמדות האלה, רואים שיש הבדלים חשובים ביניהם:

  1. על השופטים מצווה התורה תיתן לך , כלומר - חייבים למנות שופטים.
  2. גם על הכהנים הלויים מצווה התורה - אישי ה' ונחלתו יאכלון , כלומר - חייבים לתת מעמד מיוחד לכהנים (בהמשך הפרשה מתוארים גם ה'מסים' שחייבים לתת להם - למשל ראשית התבואה, ראשית הגז וחלק מהבשר).
  3. על הנביא אין מצוה מפורשת, כי בני ישראל לא יכולים 'למנות' נביא מעצמם; אבל יש הבטחה ברורה יקים לך ה' אלהיך : ה' ימנה נביא.
  4. ורק על המלך נאמר כי תבוא אל הארץ... ואמרת'אשימה עליי מלך' - שום תשים עליך מלך... . לא כתוב "כי תבוא אל הארץ - שום תשים עליך מלך".

לדעתי, מתוך ההשוואה הזאת אפשר להסיק שהמלך הוא שונה מכל שאר המעמדות. כל שאר המעמדות חייבים להתקיים: שופטים וכהנים חייבים להתקיים בכל זמן, ונביא יתקיים כשה' יחליט. אבל המלך לא חייב להתקיים: רק אם בני-ישראל אומרים, מרצונם החופשי, "אשימה עליי מלך" אז הם צריכים למנות מלך, בתנאים המפורטים בפרשה (שהמלך לא יהיה איש נוכרי, וכו'). אבל אם הם לא אומרים כך (כלומר אם הם לא רוצים מלך) - אז הם לא חייבים למנות מלך.

בנוסף לכך, הפרשה עצמה אינה מתארת שום זכויות של המלך, שום סמכויות של המלך, ושום תפקידים שמקובל שמלך צריך לבצע (הדבר היחיד בפרשה שאפשר לראות אולי כתפקיד שמוטל על המלך הוא - להעתיק את התורה; תפקיד מאד לא מקובל עבור מלכים); הפרשה מתארת בעיקר את המגבלות שמוטלות על המלך (לא ירבה לו סוסים... לא ירבה לו נשים... וכסף וזהב לא ירבה לו מאד... ). ולכן נראה שהתורה לא באה כאן להגיד שיש מצוה למנות מלך, אלא רק - שאם ממנים מלך, הוא צריך להיזהר ולא לעבור על מה שכתוב בפרשה.

 

הוכחה נוספת לכך היא, שבכל האירועים המתוארים בפרשה - אין שום זכר לתפקיד כלשהו שממלא המלך; נזכרים רק השופטים, הכהנים והזקנים:

אפילו בארוע שנחשב לתפקידו העיקרי של המלך - יציאה למלחמה - אין שום זכר למלך: המלחמה מנוהלת ע"י הכהנים והשוטרים (ע"ע גיוס חובה וצבא קבע - לא בתורה ).

גם הנביא לא נזכר כאן, כי גם נביא לא תמיד חייב להיות: נביא יהיה רק כשה' יחליט. אבל שופטים, שוטרים וכהנים חייבים להיות תמיד.

לסיכום, מהפרשה נראה שבעולם של התורה אין שום צורך במלך. להפך: המלך נתפס כסיכון, שצריך להגביל אותו כמה שיותר כדי שלא יגרום נזק.

משה כהן (תגובה):.יכול להיות, שזה שלא כותבים למלך שום תפקידים, זה בגלל שבאמת אין לו תפקידים מוגדרים, אלא תפקידו לפקח על המערכת מלמעלה ולדאוג שהיא תפעל בהרמוניה, ולדאוג שאין שחיתויות ברשויות השלטוניות (דבר שהרשויות עצמן לא יכולות לעשות כמובן...).

בגלל שאין למלך תפקיד מוגדר, המעמד של המלך והכוח שלו יכולים מהר מאד להפוך אותו למושחת, ולכן התורה מאד מזהירה מפני זה. אולי בגלל זה גם החשש הגדול של שמואל מהמלך.

בגלל זה גם מינוי המלך תלוי ברצון העם. מלך לא יכול לדאוג לתפעול היעיל של המערכת השלטונית, אם המערכת השלטונית והעם לא רוצים אותו. זה שמינוי המלך מותנה בבקשת העם, זה לא אומר שמלך זה לא דבר אידיאלי, אלא שהוא אידיאלי רק אם העם רוצה אותו.

תגובות