לדב

אהוב נפשנו

מכל המעלות שנתברכת בהן, דבקה בך מידת הצניעות שאין למעלה ממנה להיותו של אדם בן-אדם.

היום, בערוב יומך הפלאי, נתארך צלך עד מאד להפיג את מראה דמותך המכונסת.

בחשיכה עולה אורך הגנוז שבעתיים כאור החמה.

תבורך מברכות בין שרפים ושוכני מרום.

יש מי שילמד ממך לעשות על פני האדמה הטובה.

אין בנו הבינה להבין למה ומדוע?,

ואין בנו דמעות למלא את כוס הגעגועים.

ובמופלא מאיתנו לא נדרוש.

כל אוהביך לנצח נצחים

[כתב: מוטי ברייט, איש שרה, אחות אבא]