פירוש שד"ל על במדבר פרק כז

קוד: שד"ל במדבר כז בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ליאת חומסקי

אל: מימון: אראל סגל

[ג] בחטאו מת ובנים לא היו לו : כוונת הבנות היתה לומר שלא היו לו מעולם בנים, לא שהיו לו ומתו, ולפיכך הזכירו שלא היה בעדת קרח, שאם היה באותה עדה, היה אפשר שמת הוא ובניו יחדו, ואז היה אפשר למשה שישיבן: אם אביכן ואחיכן חטאו ומתו, אין רצון ה' שיתקיים שמו; עכשו שלא מתו, אבל לא נולדו, למה ייגרע? כי בחטאו מת: הוא מת בחטא שחטאו כל שאר היוצאים ממצרים, שכולם מתו במדבר, כמו שגזר ה' ( למעלה י"ד כ"ט ) במדבר הזה יפלו וגו' (שש"ם).

[ז] והעברת : תחילה אמר מה יעשה להן בפועל (נתן תתן להם וכו'), ואח"כ פירש הטעם, כלו' תיתן להם מה שהיה ראוי לאביהן; הראשון הוא המסובב, והשני הוא הסיבה, והו"יו לפירוש.

[יג] וראיתה אותה ונאספת : רצה להראות לו את הארץ, שיראה שישראל קרובים אליה ושלא היה כל ידיעו לריק. ברש"י נפלה טעות, וכתבו על אשר לא קדשתם והוא פסוק בסוף האזינו ( דברים ל"ב נ"א ) ונ"ל כי הדיבור הוא על הפסוק הסמוך, ותחלת הדיבור היתה "להקדישני במים", ורש"י פירש על אשר לא קדשתם, והמעתיקים השמיטו מלות "להקדישני במים", והם כתובות בס' הזכרון.

[טז] אלהי הרוחות : בוחן הלבבות והכוחות של כל אדם.

[ יז] אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם : יש במשמע אפילו אדם כל שהוא אשר יותן כתר מלכות בראשו, והוא יוצא ובא בראש הצבא בלי שיהיה כדאי להנהיגם, לפיכך הוסיף ואשר יוציאם ואשר יביאם.

[יט] וצוית אותו : כמו ויצוהו ה' לנגיד על עמו ( ש"א י"ג י"ד), צויתי שופטים על עמי ( ש"ב ז' י"א), אולי השורש הוא יצב, הציב, ומזה ציון קרוב למצבה.

[כ] ונתתה מהודך עליו : עיין י' ש' ריגיו

[כא] ושאל לו : אין ספק שהכוונה שאלעזר ישאל בעבור יהושע, כמו היום החלותי לשאול לו באלהים ( שמואל א' כ"ב ט"ו ). והמבאר בנתיבות השלום כתב: אבל מתרגם אנקלוס ויונתן בן עוזיאל משמע שהכוונה על יהושע—והוא טעות, כי הם תירגמו: וישאל ליה, הכוונה בעבורו, וכן בש"א כ"ב ט"ו:לשאול לו באלהים מתורגם: למשאל ליה.