שמואל א כב

1 וילך דוד משם וימלט אל-מערת עדלם וישמעו אחיו וכל-בית אביו וירדו אליו שמה. 2 ויתקבצו אליו כל-איש מצוק וכל-איש אשר-לו נשא וכל-איש מר-נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש. 3 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל-מלך מואב יצא-נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה-יעשה-לי אלהים. 4 וינחם את-פני מלך מואב וישבו עמו כל-ימי היות-דוד במצודה.

5 ויאמר גד הנביא אל-דוד לא תשב במצודה לך ובאת-לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת.

6 וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת-האשל ברמה וחניתו בידו וכל-עבדיו נצבים עליו. 7 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו-נא בני ימיני גם-לכלכם יתן בן-ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות. 8 כי קשרתם כלכם עלי ואין-גלה את-אזני בכרת-בני עם-בן-ישי ואין-חלה מכם עלי וגלה את-אזני כי הקים בני את-עבדי עלי לארב כיום הזה.

9 ויען דאג האדמי והוא נצב על-עבדי-שאול ויאמר ראיתי את-בן-ישי בא נבה אל-אחימלך בן-אחטוב. 10 וישאל-לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו. 11 וישלח המלך לקרא את-אחימלך בן-אחיטוב הכהן ואת כל-בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל-המלך.

12 ויאמר שאול שמע-נא בן-אחיטוב ויאמר הנני אדני. 13 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן-ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה.

14 ויען אחימלך את-המלך ויאמר ומי בכל-עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל-משמעתך ונכבד בביתך. 15 היום החלתי לשאול-לו באלהים חלילה לי אל-ישם המלך בעבדו דבר בכל-בית אבי כי לא-ידע עבדך בכל-זאת דבר קטן או גדול. 16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל-בית אביך. 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם-ידם עם-דוד וכי ידעו כי-ברח הוא ולא גלו את-אזנו ולא-אבו עבדי המלך לשלח את-ידם לפגע בכהני יהוה. 18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע-הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד. 19 ואת נב עיר-הכהנים הכה לפי-חרב מאיש ועד-אשה מעולל ועד-יונק ושור וחמור ושה לפי-חרב. 20 וימלט בן-אחד לאחימלך בן-אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד. 21 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה. 22 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי-שם דויג האדמי כי-הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל-נפש בית אביך. 23 שבה אתי אל-תירא כי אשר-יבקש את-נפשי יבקש את-נפשך כי-משמרת אתה עמדי.