קוד: מרירות נפש = בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי דָן 'אַל תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ, וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ'", כלומר - החיים מרים לנו, לא אכפת לנו למות, ולכן אנחנו נילחם בחירוף נפש.
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ, וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה"
וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ, וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ"- אנשיו של דוד היו אנשים שהחיים מרים להם, ולכן היו מוכנים לנדוד איתו גם במקומות מסוכנים מאד.
וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בנו[בָּנָיו] וְעַל בְּנֹתָיו; וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בה' אֱלֹהָיו" - אחרי שבני-משפחתם נשבו, היו אנשיו של דוד מוכנים אפילו להילחם נגדו, מרוב מרירות.
וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים 'הַרְפֵּה לָהּ, כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ, וה' הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי'" - השונמית היתה כל-כך מדוכאת על מות בנה, שהיתה מוכנה אפילו לפגוע בכבודו של איש הא-להים ולהסתכן במוות.
מָה אֲדַבֵּר וְאָמַר לִי וְהוּא עָשָׂה, אֶדַּדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי... הִנֵּה לְשָׁלוֹם מָר לִי מַר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָל חֲטָאָי"
וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא אָכַל בַּטּוֹבָה"
לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ, וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר" - רק לב האדם עצמו יודע מה גורם לו להרגיש מרירות נפש (פירוט).
וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר"
תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" - יש לתת יין רק לאבלים, או לאנשים שצערם גדול כל-כך עד שהם עומדים להתאבד (פירוט).