קוד: מדריך לפרשן המתחיל בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: הרב אברהם בן עזרא

אל: הקדמה לפירוש התורה

זה ספר הישר לאברהם השר, ובעבותות הדקדוק נקשר,

ובעיני הדעת יכשר, וכל תומכו מאושר!

נאום אברהם הספרדי הנזכר:

מפרשי התורה הולכים על חמשה דרכים:

הדרך האחת...

...ארוכה ורחבה, ומנפשות אנשי דורנו נשגבה,

ואם האמת כנקודה בתוך העגולה - זאת הדרך כקו הרחב, הוא החוט הסובב בתחילה,

ובה דרכו גדולים, והמה חכמי הישיבות במלכות ישמעאלים,

כרב יצחק, שחיבר שני ספרים מ'בראשית' עד 'ויכולו' - ועוד לא כילה מרוב דברים...

ובפסוק 'יהי אור' אמונת בעלי האור והחושך הזכיר, והוא הולך בחושך ולא הכיר,

ובפירוש 'ותוצא הארץ' מלבו הוציא מלים, וידבר על העצים והצמחים, קטנים וגדולים,

ובפירוש 'נפשות החיות' - הביא חכמות נכריות.

ובמסילה הזאת עלה רב סעדיה גאון הגולה,

ובפירוש 'יהי מאורות' הכניס דעות אחרות, לדעת המדות הנזכרות על-פי חכמי הספירות,

גם ר' שמואל בן חפני אסף רוח בחפניו, בפירוש 'ויצא יעקב' ברוב ענייניו ,

כי הזכיר כל נביא בשמו, וכמה פעמים גלה ממקומו,

וכמה תועלת יש בהליכת הדרך, ואין תועלת לפירוש הזה כי אם אורך...

ועם 'ויחלום' כתב פתרון החלומות, ולמה יראו בתנומות,

והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות - ילמדם מספרי אנשי תבונות,- אז יתבונן בראיותם - אם הן נכונות,

כי הגאונים - בלי ראיות בספריהם הביאום, ויש מהם שלא ידעו דרך חכמי קדם ומאין הוציאום.

הדרך השנית...

בחרוה פתלתולים, ואם הם ישראלים,

אשר חשבו כי עמדו על הנקודה בעצמה, והם לא ידעו את מקומה,

וזאת דרך הצדוקים, כענן ובנימין ובן-משיח וישועה,

וכן כל מי אשר בדברי מעתיקי הדת לא יאמין, והוא נוטה להשמאיל או להימין ,

וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים,

והם מדעת תוצאות לשון הקודש ריקים, על כן יתעו גם בדקדוקים,

ואיך יסמכו במצוות על דעתם, וכל רגע יהפכו מצד אל צד כפי מחשבתם?

- בעבור שלא תמצא בתורה מצוה אחת בכל צרכיה מבוארה.

ואחת מהנה אזכיר, והיא גדולה למכיר,

כי תחתיה כרת על אכילת יום הכיפורים, וחמץ בפסח שלא עשוהו טהורים,

ושביתת ימים שבעה, וקרבנות וסוכה ותרועה,

כי אין בתורה חוקי השנה מפורשים, ואיך נחשוב החדשים?

ועניי הדעת מרודים שמו אותותם מפסוק 'לאותות ולמועדים',

ולא ידעו כי 'והיו' לשון רבים, ועל המאורות והכוכבים,

והאומר כי וי"ו 'ולמועדים' נוסף, כי 'לאות' עם 'מועד' נאסף,

יבקש אדם שיהיה אוהבו - אולי יאמין בו...

ואם מצאנו שניים ושלושה ווי"ן נוספים, מי יודיענו כי זה הוי"ו מהעודפים, אחר היות וי"ו הטעם לאלפים?

ואין פירוש 'עשה ירח למועדים' כדברי אלה שמתניהם מועדים,

ואילו היה כתוב 'והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים', מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המ ו קדשים?

- כי יש ' מועדים ' רבים בתורה ובמקרא ובכתובים!

ואילו היה 'למועדי השם' מבואר, עוד הדבר הגדול נשאר -

אם החודש עד סוב הלבנה גלגל המזלות, שהם שבעה ועשרים יום ושעות מוגבלות,

ואם עד סוב גובה גלגל היוצא, אשר מוצקו רחוק ממוצק הארץ יימצא,

או עד סוב גלגל התלי, כדעת חכמים, כי מהלך הגלגל הקטן הפך זה באמת ובתמים,

ואם נסמוך על דעת התחברות המאורות - גם הנה שלוש מחברות,

מחברת בגלגליהם תיכונה, ומחברת כנגד העליון באמונה,

ומחברת שינוי מחזה, ולא נדע איזה יכשר - הזה או זה ?

ואשר אמרו כי הדבר תלוי על מראה עיניים - נשאו, כי עיניים להם ולא יראו,

אולי יראונו בתורה ובתעודה המקום שמצאו זאת האבידה...

ולא דברו בפירוש 'חדש בחדשו' נכונה, כי אין בכתוב זכר ללבנה,

רק פירושו לעשות כל דבר בעתו - יום ביומו , שבת בשבתו .

וידוע, כי פעם יהיה בין המולד לעת השקיעה שש שעות, ותיראה הלבנה אך על חוקות ידועות,

ופעם ביניהם שלושים שעות, ולא תיראה אפילו בגבעות,

כי תהלוכות הלבנה מפאת גלגלה גם גלגל השמש משתנות, וגם מפני אורך ורוחב המדינות,

ואם שכנה על הארץ עננה, ולא תיראה בראש אלול ותשרי הלבנה,

הנתענה שלושה ימים בכיפורים? ועוד - מי ספר לנו כי ימי החודש על שלושים יום ספורים?

כי הנה יהודה הפרסי חבר ספר, ובחשבון השמש השנה והחדשים ספר.

גם לא נדע מהתורה עדות החודש, ומי העד, ואם ילך דרך רב ביום קודש,

ואם נקבל עדות אב ובנו וגרים ונשים, וגם אם היו כל אלה מפורשים -

עוד דבר קשה: איננו מפורש בתורת משה

לדעת כמה חדשי השנה! ואם היא באביב נסמכה -

ההוא מחטים או משעורים? ומתי יבוקש, ואנה השיעורים?

ואם היתה שנת בצורת בארץ ישראל ומסביב - והנה אין זרע, אף כי אביב -

הנקבע השנה פשוטה או מעוברת? גם אין ספירה נספרת,

ואין חג שקראנוהו עצרת, וכל אלה המצוות צריכות לקבלה ומסורת.

והאומרים - הנה אנשי המשנה מעידים על ראיית הלבנה, והנה התשובה נכונה,

ואם עדותם בעיניהם נאמנה, יקבלו עדות צרכי השנה, כי על-פי קריאת בית-דין היא נתונה,

כי יסוד העיבור - על אביב ותקופה וצרכי ציבור.

ולמה במצוות נגע צרעת מבוארים המשפטים, שהיא מצוה לאדם אחד ולפרקים מעטים,

ומצות המועדים חיוב לכל ישראל בכל זמן, ולמה אין בתורה עליהם עד נאמן? -

רק נחפש כה וכה רמיזות! ולמה בדברי תורה תמימה כזאת?

וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל-פה, שהיא שמחה ללב ולעצם מרפא,

כי אין הפרש בין שתי התורות, כי מידי אבותינו שתיהן לנו מסורות.

ופסח יחזקיהו יחזיק ידי אמונה, כי נעשו על-ידי בעלי עצה וזקנה,

ולא הקריב הפסח במועדו, ולאכול חמץ בחודש הראשון שלח ידו,

ופסח שני כראשון שבעת ימים עשה, ויש ראיות רבות שקבל מעשיו רם ונשא,

כי בבית דין היה, ואין ברוחו רמייה.

הדרך השלישית...

דרך חושך ואפילה, והיא מחוץ לקו העגולה,

והם הבודאים מלבם לכל הדברים סודות, ואמונתם כי התורות והמשפטים חידות,

ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם,

כי הדברים על צדק לא חלקו. בלתי בדבר אחד צדקו -

אשר כל דבר מצוה, קטנה או גדולה, בכף מאזני הלב תהיה שקולה,

כי יש בלב דעה, מחכמת יושב קדם נטועה,

ואם הדעת לא תסבול הדבר, או ישחית אשר בהרגשות יחובר,

אז יבקש לו סוד. כי שיקול הדעת הוא היסוד!

כי לא נתנה תורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין א-להיו הוא שכלו.

וכל דבר שהדעת לא תכחישנו, כפשוטו וכמשמעו נפרשנו,

ונעמידנו על מתכונתו, ונאמין כי ככה אמיתו,

ולא נגשש קיר כעוורים, ולפי צרכינו נמשוך הדברים,ולמה נהפוך הנראים לנסתרים?

ואם יש מקומות שהם באמת נחברים - שניהם נאמנים וברורים,

מהם בגופות ומהם מחשבות, כמילת 'בשר' ו'ערלת לבבות'.

ובעץ הדעת סוד ינעם, גם הדברים הם אמת כמשמעם.

ואם יש איש לא יכילו זה רעיוניו, אם הוא חכם - יפקח את עיניו,

כי ימצא בתולדות רבים נוצרים - כנחיריים והלשון והרגליים - לשני דברים.

הדרך הרביעית...

קרובה אל הנקודה, ורדפו אחריה אגודה.

זאת דרך החכמים בארצות יוונים ואדומים,

שלא יביטו אל משקל מאזניים, רק יסמכו על דרש - כ'לקח טוב' ו'אור עיניים'.

ואחר שיימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?

ויש דרש הפך דרש, ויש לו סוד ואינו מפורש,

כדרש שהתורה קדמה אלפיים שנה קודם העולם, וזה אמת - רק על דרך סוד הנעלם,

ורבים לא יבינוהו כן, ולהיותו כמשמעו לא ייתכן,

בעבור כי השנה מימים במספר היא מחוברת, ומידת הרגע והיום בתנועת הגלגל נספרת,

ואם אין גלגל- אין יום, אף כי יומיים, או שנה, או מספר אלפיים!

והשואל מה היה העולם בתחילה - הלא יתבייש, אשר יבקש לאין יש!

והמשיבים שברא ד' את העולם בעת שידע כי טוב הוא - גם זו תשובה בנוייה על אבני בוהו ,

וכן האומרים שבראו להראות גבורתו לאדם, שהוא שורש יצירתו,

והנה שמו תשובתם האמולה חלק קטן מהשאלה הגדולה,

כי יש ראיות גמורות, לאשר עיניים להם- ולא עוורות,

כי היישוב חצי שישית הארץ באמונה, וכולה כנקודה אל המסבה אשר אליה נתונה,ואף כי המסבה העליונה.

ואם מדרך ישרה - אין דרש יום נדרש כדרך המקרא,

כי אלו היה הטעם לאלפיים - היה כתוב 'יומיים',

כי פירוש 'יום יום' - בכל יום ויום, וכן 'איש איש', ו'ברוך ד' יום יום'.

גם סוף הפסוק יוכיח - 'משחקת לפניו בכל עת'.

והנה אחריו כתוב 'לשקוד על דלתותי יום יום', אם כן נשמור התורה הנאמנה עד אלפיים שנה!?

ועוד - 'כי אלף שנים בעיניך' איננו לנוכח השם, וימצאהו בפירושי בספר 'תהלות' - אשר יבקשם.

גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה,

ויש דרש מסברא ידועה, ויש שהוא כהלכה שאיננה קבועה,

גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים,

כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות, ובלילה רואה מפני ש עיניו כהות .

כדרש שהעולם נברא בבי"ת בעבור 'ברכה', ואם הדבר ככה -
'הנה ד' בוקק הארץ ובולקה', 'ואשיתהו בתה', 'ובטלו הטוחנות', 'בל ידעום', 'משחת בלי', בלו שמלותיכם', 'בלע ד' ', 'בלל ד' ', 'ובתקוך', 'וברא אתהן', 'בין בתריו', 'בזיון וקצף', 'ילדו לבהלה', 'בלהות אתנך', 'איש בליעל', 'בעל פעור', 'כרע בל', 'כהני במות'.

ואם הרי"ש -
'ראשה די דהב', 'הנה איש רע ובליעל'.

אשר מעט השכל בלבו, ואף כי אשר חכמת א-להים בקרבו ,

יוכל להוציא מדרשים, וכולם כנגד הגוף הפשוט הם כמלבושים,

וקדמונינו זכרם לברכה אמרו על ככה - 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'.

דרש 'בראשית':

בתורה, שנאמר 'ד' קנני ראשית דרכו';

אחר - העולם נברא על לויתן, שנאמר 'הוא ראשית דרכי א-ל';

אחר - העולם נברא שייראו מלפניו, כי כן כתיב 'ראשית חכמה יראת ד' ';

אחר - העולם נברא בעבור הביכורים, שנאמר 'ראשית ביכורי אדמתך';

ולמה בי"ת בתחילה? - להורות כי ד' אחד, והנמצאים שניים, שהם עצם וצורה, או שני עולמות.

ולמה ב' ואחריו ר' א' ש' ואח"כ י' ת'? - רמז שהבית הראשון יעמוד ת"י שנים, כי הוא היה קודם השמים והארץ, ואח"כ יישום הבית, וזה הוא 'והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום' -

שבא חושך לעולם כאשר נסתלקה השכינה.

'ורוח א-להים מרחפת על פני המים' - ש נחה רוח החכמה והבינה על מפרשי התורה, הנמשלת למים.

ובסוף 'יהי אור' - על ימות המשיח, אז יבדיל ד' בין המקוה לישועתו, ובין אשר במחשך מעשיהם .

דרש 'בראשית' -

שתי מלות, שהכל היה מהאש, והוא היסוד;

אחר - 'שית' כמו 'אמין שית', שהם שש הקצוות הנמצאות לכל גוף;

וחשבון ראשי מלות פסוק בראשית כנגד כל האותיות,

והמלות - שבע, כשבעה מלכים, או כשבעה כוכבי לכת,

והאותיות - שמונה ועשרים, כנגד מחנה הלבנה, וכן מספר העתים בקהלת,

ותחילת הספר בי"ת וסופו מ"ם, כנגד השם המפורש היוצא מפי כוהן גדול ביום הכיפורים,

ובסיני נתן למשה, וכן כתיב - 'ד' בם, סיני בקודש',

ובתחילה 'בראשית' ובסוף 'ישראל', כי הם עלו במחשבה בראשית העולם,

וסוף דבר - אין לדרש סוף.

הדרך החמישית...

, מוסד פירושי עליה אשית,

ו היא הישרה בעיני , נוכח פני ד'

אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה,

ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי ,

וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה,

כפירוש 'שמים' - תמצאנו בפסוק הראשון, ועל זה המשפט כל הלשון.

ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת,

כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם,

כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה,

ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים - יורונו איך יוכלו לכתוב הספרים.

ומשה כתב בלא וי"ו 'ד' ימלך', ומעתיק משלי כתב בוי"ו 'תחת עבד כי ימלוך',

ושנים רבות בין שניהם; רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.

גם בפירושים הישרים אין צורך לתיקון סופרים.

ומתרגם התורה ארמית תרגם אמת, ובאר לנו כל נעלמת,

ואם דלק במקומות אחרי מדרשים - ידענו, כי יותר ממנו ידע השורשים,

רק חפץ להוסיף טעמים אחרים, כי פשוטו - יבינוהו אפילו הבוערים,

כמו 'עירה', שלא תרגמו כ'בן אתון', ותרגמו 'בני יבנון', ו'אתונו' - שער האיתון,

ובעבור הדרש דרך הפשט אינה סרה, כי שבעים פנים לתורה,

רק בתורות ובמשפטים ובחוקים - אם מצאנו שני טעמים לפסוקים,

והטעם האחד כדברי המעתיקים, שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידיים חזקים,

וחלילה חלילה מהתערב עם הצדוקים, האומרים כי העתקתם מכחשת הכתוב והדקדוקים,

רק קדמונינו היו אמת, וכל דבריהם אמת,

ו ד' א-להים אמת ינחה את עבדו בדרך אמת !

מדריך לחרזן המתחיל  / ר' אברהם בן עזרא

לא תחרוז בשור ובחמור !

הבא את השור אל ארץ המישור ,

ואת החמור אל הר המור .