פסוקים - באותיות או במספרים?

קוד: פסוקים - באותיות או במספרים בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אראל

אל:

כתב לי מישהו שכינה את עצמו "סתם אחד": "יש משהו אחד שאני לא מבין במאמרים שלך: למה אתה תמיד רושם את הפסוקים במספרים? הרי זה תורה, לא סתם "טקסט מקראי". אתה אומר שאתה אוהב לכתוב פרשנות ודברים על התורה, אז קצת כבוד אליה, לא בזלזול כאל מספר, אלא כאותיות..."

תשובתי: לא הבנתי מדוע שימוש במספרים מראה על זילזול בתנ"ך יותר מאשר שימוש באותיות. לדעתי ההיפך הוא הנכון.

בתנ"ך עצמו לא השתמשו לא בספרות ולא באותיות על-מנת לבטא מספרים; בתנ"ך קוראים לכל מספר בשמו. לכן, אילו היינו רוצים להשתמש בלשון התנ"ך במדוייק, היה עלינו לציין גם את הפרקים וגם את הפסוקים במילים, למשל "ספר בראשית, פרק שלושים, פסוק עשרים". אך מכיוון שזה מאד ארוך, היה עדיף לכתוב "בראשית 30 20", כדי שהקוראים יקראו "בראשית פרק שלושים פסוק עשרים" כמו בלשון המקרא.

אולם, אילו היינו משתמשים רק במספרים, הקוראים היו עלולים להתבלבל בין מספר הפרק לבין מספר הפסוק, ולכן משתמשים באותיות לציון הפרק, ובמספרים לציון הפסוק (בראשית ל 20). החיסרון הוא, שכאשר אנשים קוראים את מספר הפרק, הם קוראים אותו באותיות (למשל "פרק למד"), בניגוד ללשון המקרא. אבל לפחות את מספר הפסוק קוראים כמו שצריך (פסוק עשרים).

תגובות