קוד: שמירת שבת ושמירת שבתות בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת: אראל
אל:
מי שחילל שבת בטעות צריך להביא קרבן חטאת. ומי שחילל שבת כמה פעמים? על כך אמרו חז"ל (שבת פרק ז משנה א, בבלי שבת סז:):
כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה - אינו חייב אלא חטאת אחת" - מי ששכח שיש משמעות מיוחדת ליום השבת - חייב להביא רק קרבן חטאת אחד;
היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה - חייב על כל שבת ושבת" - מי שידע שיש משמעות מיוחדת ליום השבת, אבל שכח שיום מסויים הוא שבת - חייב להביא קרבן חטאת על כל שבת שהוא שכח;
היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה - חייב על כל אב מלאכה ומלאכה" - מי שידע שיום מסויים הוא שבת, אבל שכח את פרטי המלאכות שאסור לעשות בשבת - חייב להביא קרבן חטאת על כל קבוצה של מלאכות שהוא שכח.
ההבחנה בין מקרה א לבין מקרים ב-ג נרמזת בתורה (ע"פ רבה בר אבוה, תלמוד בבלי שבת סט:):
ואתה דבר אל בני ישראל לאמר: 'אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם'", וכן (ויקרא יט3): "
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני ה' אלהיכם", שבתות בלשון רבים.
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה", שבת בלשון יחיד.
מכאן שיש שני יסודות שונים בשמירת שבת:
מי ששכח את העיקרון עבר על המצוה לשמור שבת, הוא עשה טעות אחת וצריך להביא חטאת אחת; אבל מי ששכח את הימים שבהם יש לממש את העיקרון במציאות (או את המלאכות שבהן מתבטא העיקרון) עבר על המצוה לשמור שבתות, הוא עשה טעויות רבות וצריך להביא חטאת על כל טעות.
לשם פשטות, פירשנו שהפסוקים מלמדים להבחין בין העיקרון לבין הפרטים כולם - ימים או מלאכות; אך בתלמוד פירשו שהפסוקים מלמדים להבחין בין העיקרון לבין הימים בלבד (כלומר ההבדל בין מקרה א למקרה ב); ההבדל בין מקרה ב למקרה ג נלמד (בהמשך הסוגיה) מכך שהתורה פירטה מלאכות מסויימות בפירוש - חריש, קציר והבערת אש; מכאן שהתורה ייחסה חשיבות גם למלאכות מסויימות, ולא רק לעיקרון כללי של שביתה ביום מסויים.