קוד: המיילדות העבריות - יוכבד ומרים בתנ"ך
סוג: השלמה2
מאת: ע"פ הרב וינר
אל: שיעור
[מתוך השיעור " מאיפה רש"י הוציא את הפירושים המוזרים שלו?! "]
ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה... [שמ' א 15]
פירש רש"י:
שפרה
- זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד:
פועה -
זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה...
כאן ממש לא ברור מה רש"י רוצה מחיינו: אמנם, גם כאן יש הא הידיעה (הפסוק מדבר על " ה
מילדות ה עבריות
"), אבל הרי באותו פסוק כתוב בפירוש מיהן המיילדות - שפרה ופועה! למה צריך להגיד ששפרה היא בעצם יוכבד ופועה היא בעצם מרים?!
כדי להסביר את זה נתבונן בעוד כמה דוגמאות שבהן מציגים אנשים חדשים בשמותם.
ויבוא הפליט... ויגד לאברם העברי, והוא שוכן באלוני ממרא האמורי, אחי אשכול ואחי ענר, והם בעלי ברית אברם": שימו לב שבכל הפסוק נזכרים קודם השמות הפרטיים של האנשים: אברם העברי, ממרא האמורי, אשכול וענר. רק אחרי שנזכרים שמותם הפרטיים נאמר לנו מי הם - "והם בעלי ברית אברם", בלי הא הידיעה.
וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי... ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא": גם כאן - קודם נזכר שמו הפרטי של בלק, ורק אחר-כך נאמר מי הוא, "מלך למואב בעת ההיא", בלי הא הידיעה.
הפסוק שלנו מספר שמות מציג את שפרה ופועה בצורה הפוכה: קודם כל נזכר התפקיד שלהן, עם הא הידיעה - "המילדות העבריות", ורק אחר-כך אומרים שיש להן גם שמות...
רש"י הסיק מכאן שהמילדות העבריות היו ידועות עוד לפני שהיו להן השמות "שפרה" ו"פועה". השמות האלה הם כנראה שמות מקצועיים - המילדות נקראו על-שם המקצוע שלהן (גם בימינו יש אנשים שנקראים ע"ש המקצוע או האופי שלהם, למשל "גברת הברזל", "האופנובנק" ועוד...). זה גם מתאים למטרה של הפסוק: הפסוק בא להראות עד כמה המילדות היו מסורות ונאמנות למקצוע, ולכן הוא מציין שהן גם נקראו על-שם המקצוע שלהן; הן ממש ביטלו את האישיות הפרטית שלהן, ולכן רוב האנשים לא זכרו את שמן הפרטי אלא קראו להן בשם המקצועי שלהן - "
שפרה
על-שם שמשפרת את הולד,
פועה
-פועה ומדברת והוגה לולד... ".
אם כך, צריך לברר מי הן באמת המיילדות העבריות. זו שוב 'חידה בלשית' - כדי לפתור את התעלומה צריך לחפש רמזים. איזה פרטים נוספים נזכרים בפרק לגבי המילדות העבריות?
וייטב א-להים למיילדות" - כלומר היה להן טוב;
ויעש להן בתים" - כלומר הן זכו למשפחות.
אין כאן הרבה מידע - אבל נצטרך להסתפק מה שיש... איפה נזכרו שתי נשים, שהקימו בית (במשמעות של משפחה) והיה להן טוב?
נקרא בשמות פרק ב: "איש היה מבית לוי, ויקח את בת לוי. ותהר האישה ותלד בן, ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלושה ירחים.
": בת לוי (שהיא, כידוע, יוכבד - ע' שמות ו 20) זוכה להקים בית בישראל, עם איש מבית לוי. היא יולדת בן, ונאמר עליו שהוא טוב. מה זאת אומרת "טוב
"? הרי כל אישה חושבת שהבן שלה טוב!
{רש"י מפרש, שכל הבית התמלא אורה כשהוא נולד; לא ניכנס לשאלה איך רש"י הגיע לזה. רק נציין שהפירוש שלו מאד מתאים לימינו - בימינו כשנולד תינוק חמוד כל הדודים באים ומצלמים אותו עם פלאשים, וכל הבית מתמלא אור...}
בכל אופן, ברור שהכוונה שהבן היה טוב באופן מיוחד. אז הנה, מצאנו - גם
בית
וגם
טוב
, ויש שם שתי נשים - יוכבד, ומרים בתה!!
רפי חתוכה - ראשלצ01:14:51 04.03.2004