קוד: מנצפ"ך-צופים אמרום בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: הרב קורמן
אל: פענוח פרשיות ג
כפי שראינו
בנספח הקודם, בקשר למושג מלאך, שבתוך מושג מסויים נכנסים תכנים נוספים מעבר לתוכן המקורי, כך לגבי המושג, "מנצפ"ך, צופים אמרום" (שבת ק"ד,א; מגילה ב,ב; בראשית רבה א,טו ועוד). רבים הבינו שבמושג "צופים
" התכוונו לנביאים, אולם מתברר, שהכוונה לבני אדם [שאינם נביאים].
מקור הדיון בנושא
מנצפ"ך
הוא בירושלמי, שם הוא נידון באריכות ומשם הועתק לבבלי.
אצטט את דברי הירושלמי, שהוא גם המקור ההלכתי לנושא זה: "כל האותיות הכפולות באל"ף בי"ת כותב: הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה ואת האחרונים בסופה. ואם שינה -
" (ירושלמי מגילה פ"א, ה"ט. זהו המקור לדין זה
פסול
ברמב"ם
(הלכ' ס"ת, פ"ב, הי"א).
הירושלמי לא הסתפק בכך, אלא המשיך: "משם ר' מתיה בן חרש אמרו: מנצפ"ך
".
הלכה למשה מסיני
. מהו מנצפ"ך: ר' ירמיה בשם ר' שמואל ר' יצחק: מה שהתקינו לך
הצופים
. מאן אינון הצופים? (= מי הם אלו הצופים?). מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד ונכנסו
התינוקות
. אמרין איתון: נעביד בית וועדה דלא יבטל (= אמרו התינוקות: בא נעשה בעצמנו בית ועד שלא נתבטל מלימוד תורה). אמרון: מהו דין דכתיב מ"ם מ"ם, נו"ן נו"ן, צד"י צד"י, פ"ה פ"ה, כ"ף כ"ף? ממאמר למאמר, מנאמן לנאמן, מצדיק לצדיק, מפה לפה, מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה. וסיימו אותן חכמים ועמדו כולן בני אדם גדולים. אמרון:
ר' אליעזר ורבי יהושע הוון מנהון
המקור ש"צופים" כאילו קבעו את מקומן של אותיות מנצפ"ך, הוא כאמור, בירושלמי ומשם הועתק לבבלי במסכת שבת ובמסכת מגילה. במסכת שבת לא הגיב רש"י ולא הסביר את המושג "צופים", רק במגילה הוא אומר: "נביאי הדורות". אולם אין מכך ראיה שרש"י עצמו אכן סבר כך. רש"י הסביר שם את הסלקא דעתך של הגמרא, שאותיות אלה כאילו חודשו לאחר מתן תורה, ועל זה שואלת הגמרא, איך אפשר להעלות זאת על הדעת, והרי אין הנביא רשאי לחדש דבר. לכן נאלץ לפרש, שגם אילו הצופים היו "נביאי הדורות" הקושיה במקומה עומדת.
עובדה היא שמקום שניתן לפרש את הביטוי "צופים" כנביאים, כפי שהרד"ק אכן פירש, העדיף רש"י פירוש אחר:
ראה גם בספרי "פענוח אגדות", בפרק "שיחות עם מלאכים" בקטע "צופים", שם הסברתי את הנושא בהרחבה.