קוד: למה איסור חמץ מתחיל מאמצע היום בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה אסור". הדין הזה מקובל על כולם, אבל המקור של הדין הזה לא ברור, ובהמשך הסוגיה, מנסים חכמי התלמוד לברר מה מקורו - "
מנלן?".
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי".
שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ". במשך 7 ימים שלמים אסור שיימצא שאור בבתינו, כלומר, אסור לחכות ולהשבית את השאור ביום הראשון של פסח עצמו, ולכן פסוק 15 חייב להתייחס לערב פסח - "
לרבות יום ארבעה עשר לביעור"; והמילה "אך", שמשמעותה "חלק", מלמדת שיש להשבית את השאור בחלק מערב פסח, כלומר, עד חצי היום.
רבי
אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר;
מערב יום טוב. או אינו אלא ביום טוב?
חלק. ואי ביום טוב עצמו מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה!" (כלומר, כמו שאיסור חמץ ומצות אכילת מצה נמשכים 7 ימים ולילות שלמים, כך גם מצוות השבתת שאור נמשכת 7 ימים ולילות שלמים, ולכן הפסוק "אך ביום הראשון" חייב להתייחס ליום הקודם).
לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי, וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח": מצוות השחיטה של זבח פסח מתחילה כבר מחצות היום בערב פסח, ואסור לשחוט את הפסח כשיש חמץ בבית, ומכאן שיש לבער את החמץ עד אמצע היום בערב פסח.
ערב יום טוב. או אינו אלא ביום טוב עצמו?
לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל."
וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם; אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם". ע"פ ר' עקיבא, מצוות השבתת השאור משמעה שריפת החמץ, שריפת החמץ דורשת הדלקת אש, והדלקת אש היא מלאכה, ומלאכה הותרה ביום-טוב רק לצורך בישול אוכל, ולכן שאי-אפשר לקיים את המצוה "תשביתו שאור מבתיכם" ביום טוב הראשון של פסח, מכאן שהמצוה מתייחסת לערב פסח: "
אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר:
וכתיב
ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה"
ביום הראשון", בפסוק 15, מתייחסות לערב פסח, וזה קצת מוזר, שהרי ערב פסח הוא לא היום הראשון של פסח אלא יום אחד קודם!
וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל"
הֲרִאישׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד, וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ": ראשון אדם = לפני אדם, ולפי זה אפשר לפרש "ביום הראשון" = ביום שלפני פסח.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן"
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ידוד אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"