קוד: הדרור והסנונית בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: הרב קורמן
אל: הטהור והמותר - פרק א
תגובה ל: עופות טהורים וטמאים שנכתבה ב12:52:21 02.05.2005
(לעיון נוסף ע"ע דרור כמשל )
כאמור, לא מתירים עוד עוף או ציפור על פי סימני טהרה, אלא לפי מסורת. לכן מרגיש אני צורך להעיר, שציפור דרור, הכוונה לציפור שאנו מכנים אותה "דרור" [5] (בפולנית - Wrubel, בגרמנית Spatz או Sperling) היא טהורה. שמעתי מפי סבי ר' יעקב משה ב"ר גרשון קורמן הי"ד (נספה בשואה), שזכור לו, שכשהיה מצב קשה התירו לאכול ציפור דרור. הזכרתי זאת, מאחר ורבים דנו בזה, זה אוסר וזה מתיר.
הרד"ק בספר השרשים סבר, שדרור הוא מין טמא. הוא כנראה קרא ל"סנונית" בשם דרור. בתוספות (חולין קל"ט,ב, ד"ה: "תא שמע"), נאמר שהיא טהורה. לעומת זאת טען המהרי"ק (שורש קנ"ח) שהדרור הוא מין טמא. על זה אומר הט"ז (יו"ד, פ"ב סק"ו), שאמנם הראיה של בעלי התוספות אינה נכונה, אך ממשנה בנגעים (פי"ד,מ"א) מוכח מפורשות שהוא טהור. הש"ך שם חולק עליו ומנסה להצדיק את דעת המהרי"ק. אגב, המהרש"ם בספרו "דעת תורה" (סי' פ"ב) דן בנושא זה באריכות ומביא הוכחה מתרגום תהלים (פ"ד,ד) שהדרור הוא מין טהור. (ראה ""בכור שור" לחולין קל"ט,ב, שהעיקר כט"ז; ראה גם תשובות מיימוניות, שבסוף הלכ' מאכלות אסורות סי' כ"ב בשם הרבנו תם, שציפור זו טהורה היא; ראה גם "תורה שלמה" כרך כ"ח, עמ' רפא-רפב באותו נושא).
כל חילוקי הדעות נובעים מאי הגדרה נכונה באיזו ציפור מדובר. אלה האוסרים מתכוונים לציפור שאנו מכנים סנונית והיא אכן צפור טמאה (ראה בהערות 20-19). הדרור מתואר ע"י רבי יהושע, "שאוכלת מפתו ושותה ממימיו" (ויקרא רבה ט"ז,ז). הדרור בטבעו אכן מחפש קרבת אדם. הוא לא מאפשר לאדם להתקרב אליו קרוב מדי, מכאן שמו "דרור". אולם בכל מקום מגורי אדם, שם מתקרבים הדרורים. לא כן הסנוניות. יש הקוראים, כאמור, לדרור סנונית ויש כאלה המכנים את הסנונית "דרור". הסנונית אינה אוכלת מפתו של האדם וגם לא מפת כלשהו. היא נזונה אך ורק מזבובונים שונים, שהוא תופסת במעופה [6]. הדרור הנפוץ כמעט בכל חצר, אוכל מכל מה שמוצא.
---
[5] שלמה המלך התכוון אולי בשם "דרור" לציפור שאנו מכנים סנונית בפולנית Jaskulka. באנגלית Swallow. היא טמאה ללא צל של ספק. "כציפור לנוד, כדרור לעוף...
" (משלי כ"ו,ב). לסנונית רגלים חלשות שאינן מתאימות להליכה ולעמידה. היא עפה כל היום כמעט ללא מנוחה. היא נזונה אך ורק מזבובונים, יתושים וחרקים קטנים אחרים המתעופפים, שהיא תופסת במעופה. כל גופה נבנה ממזון שרצי לכן היא טמאה כמו כל העופות הטורפים (ראה בפרשת "ראה"). הדרור המוזכר בגמרא קשה לדעת לאיזה ציפור התכוונו, כי גם הדרור שלנו אינה מסתגלת לשבי ולא ניתן לבייתה (ראה ביצה כ"ד,א). הציפור שאנו מכנים דרור, נזונת מזרעונים, ענבים וגם מחרקים כמו התרנגולות. חכמי המשנה אכן התכוונו בשם "דרור" לציפור שאנו מכנים "דרור". התורה קבעה שעל המצורע המטהר להביא "שתי צפרים חיות טהורות" (ויקרא י"ד,ד). על זה נאמר במשנה: "ומביא שתי צפורים דרור" (נגעים י"ד,א; ראה גם ירושלמי נזיר פ"ח,ה"ג). הרי ברור שהיא טהורה וזה לא יכול להיות סנונית, שהיא טמאה.
[6] בתוספתא (חולון ג,כג) מסופר, שאנשי השוק העליון שבירושלים היו אוכלים את הסנונית. אין ספק, שהכוונה שם לציפור שאנו מכנים "דרור" ולא סנונית. בן יהודה במילונו בערך "סנוּנית" מזהה אותה בצדק עם Schwalbe ויחד עם זאת הוא מזכיר את התוספתא שאכלו ציפור זו. הוא לא ידע שבעלי תוספתא קראו, כנראה, ל- Schwalbe בשם דרור, כפי שכינה אותה שלמה המלך (ראה בתחילת הערה הקודמת). קשה להבין את דעתו בנושא, כי גם בערך "דרור" הוא אומר שזה Schwalbe. ברור, שמדובר בשני ציפורים. "במילון עברי אנגלי שלם" של גרוסמן מתורגם דרור וגם סנונית ל- swallow. זהו שם אנגלי לסנונית ולא לדרור, ששמו - Passer. רק אלקלעי במלון "עברי אנגלי " הבחין בין שניהם, אך לא באופן מוחלט. דרור תירגם sparrow swallow ואת סנונית תירגם swallow. ברור, שהדרור אינו swallow. יהושע שטיינברג ב"משפט האורים" (בהוצאת "יזרעאל" בערך "דרור" מזהה אותו עם Schwalbe ואילו ב"מלון התנ"ך" ("משפט האורים") באותה הוצאה, הוא מזהה את הדרור עם Passer שהוא הדרור המוכר. אבן שושן מזהה ג"כ את הדרור עם Passer בצירוף תמונה נכונה. את הסנונית הוא מזהה עם Hirundo transitiva בגרמנית קוראים לה Schwalbe ובפולנית Jaskulka.
אי זיהוי מדוייק גרם לחילוקי דעות הלכתיים, שלמעשה כל אחד התכוון לציפור אחרת.