קוד: רחץ - התרחץ בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: רות אלמגור-רמון
אל: רגע של עברית, רשת ב
למען הטובלים בים והשוחים בים השירות המטאורולוגי כולל בתחזית מזג האוויר פרטים על גובה הגלים. הפרטים האלה פותחים אצלנו ברדיו במילים: "לרוחצים בים". למה 'רוחצים' ולא 'מתרחצים', נשאלנו.
מתברר שההבחנה בין 'להתרחץ' ובין 'לרחוץ' נסמכת על לשון התנ"ך:
אִם הִתְרָחַצְתִּי [בְמֵי]-שָׁלֶג", הוא אומר, "
אז בשחת תטבלני". התרחצתי - ניקיתי את גופי.
וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לרחוץ עַל היאור". ולנעמן, שר הצבא המצורע של ארם, יעץ אלישע ( מלכים ב ה10) לרחוץ שבע פעמים בירדן.
אמנם היום מקובל יותר - להתרחץ בים, ולא 'לרחוץ', אבל בלשון החדשות נשמרת ההבחנה העתיקה. את מתכונת הפתיחה 'לרוחצים בים' הנהיג אבא בנדויד זיכרונו לברכה, יועץ הלשון הראשון של רשות השידור, ומתברר שבכך יצר רצף מבורך בין העברית העתיקה לעברית החדשה.