קוד: מילים שמשמעותן השתנתה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
אחד הגורמים לטעות בלימוד תנ"ך הוא, שיש מילים שנמצאות גם בלשון התנ"ך וגם בלשון ימינו, אך משמעותן אינה בהכרח זהה. אנשים שמתחילים ללמוד תנ"ך, מתקשים לקבל פירושים שונים למילים אלה, הם חושבים שהפירוש המקובל בימינו הוא ה"פשט" היחיד האפשרי.
בטבלה הבאה מובאות כמה מילים מסוג זה, מתוך הדיון בפורום "עצור כאן חושבים".
ייתכן שמפרשים מסוימים פירשו את המילה על-פי המשמעות המקובלת בימינו, אך יש לזכור שפירוש זה אינו הפירוש היחיד האפשרי.
| המילה | משמעותה בלשון ימינו | משמעותה בלשון התנ"ך (+קישור למאמר בנושא) | מקורות והערות | |
|---|---|---|---|---|
|
עולם |
מקום (כדוה"א או היקום); |
מסתברא: עולם כמתאר את כדור הארץ, אינה המצאת העברית אלא לשון היא חכמים. ANStrOP: עולם זה מלשון העלמה, האל העלים את עצמו ביקום שלנו כדי לראות מה אנחנו נעשה בלעדיו, אם נלך לפי הכוונות שלו או לא | ||
|
דגירה |
ישיבת הציפור על ביציה כדי לחממן |
דעת מקרא ירמיהו יז11 | ||
|
שמע-הקשיב |
"שמיעה" = כניסת הצלילים לאוזן, "הקשבה" = הבנה |
| ||
|
אקדח |
כלי יריה |
אבן יקרה (" אבני אקדח... אבני חפץ " ) |
| |
|
חשמל |
אלקטריקה |
מלאך (" כעין החשמל מתוך האש ") |
רש"י יחזקאל א 27 וט' מיני מלאכים: חשמל, כרוב, שרף, חיה, אופן, אריאל, עיר, קדיש, מלאך או גלגל, (סידור התפילה לרוקח עמוד רסה). [ נישטאיך ]
הפרעתוני: תמהני על לגלוגכם. 'כעין החשמל', מתורגם בתרגום היווני (וממנו בלטיני)
'electra' (או מעין זה), ועל כן הגיוני לתרגם את ה-electra של היום
ל'חשמל' של פעם. כמובן, נשאלת השאלה למה התכוונו המתרגמים: האם לצבע הענבר
(המשמעות המקורית של electra), או לזיק החשמל (המשמעות המושאלת). כך או
כך, התרגום הוא יפה.
קראתי לאחרונה אצל יהושע בלאו, כי אכן מי שחידש את זה (איני זוכר את שמו) עשה זאת על פי תרגום השבעים; עם זאת, ביוונית, למילה 'אלקטרה' שני מובנים: 1. תערובת של סיגי זהב וכסף; 2. ענבר. התרגום הארמי התכון לראשון (כך טוען בלאו בפסקנות), ואילו אותו מחדש בנה על המובן השני. גם בערבית היה תחדיש דומה, באותו כיוון בדיוק. | |
|
רוב- |
רוב אחיו = הקבוצה הגדולה יותר מבין שתי קבוצות של אחיו |
" רוב אחיו" = אחיו הרבים |
||
|
פחם |
חומר אורגני דליק |
מלבי"ם | ||
|
ביקור |
שהות קצרה וקלילה אצל ידיד |
mdabraham, בשם ר' משה שפירא, מתוך דברי הביקורת שלו על בן-יהודה עפר_ואפר: ביקור במובן המודרני ישנו בהחלט גם בלשון חכמים. ביקור חולים אינו בהכרח ביקורת מעמיקה ויסודית. חוששני שגם זו דוגמה לעודף מוטיבציה למתוח ביקורת על בן יהודה. | ||
|
בדק בית |
תיקון הבית, בדיקת הבית לתיקונו |
שבר - סדק בבית |
יוריקס:
| |
|
נורא |
מטריד ביותר, דוחה |
נכבד, שיראים מפניו |
||
|
נין |
בן של בן של בן |
בן (" אם תשקור לי ולניני ולנכדי ", "שם ושאר ונין ונכד ") |
||
| ביקורת |
נרדפת ל"תוכחה" |
| ||
|
דֵעָה |
עמדה סובייקטיבית |
ידיעה אובייקטיבית (" ולבך תשית לדעתי" = ללמוד את הדברים שאני יודע) |
עפר_ואפר: נדמה לי שמה שהשתנה הוא היחס למושג האמת, לא הפירוש הסמנטי של המילה. ורמז לדבר מצאנו כבר בתנ"ך. כמה פעמים באיוב לב מוזכר המושג דעי (כלומר הדעה שלי), וברור שם שלכל אחד ישנה הדעה שלו. למשל: "לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני ". | |
|
רחם |
התא שבו גדל העובר |
הנרתיק שדרכו יוצא העובר, שנקרא בימינו "לֵדָן" (" פטר רחם ", "רחם רחמתיים "). |
דר_הלפרין, אסיא 61-62 עמ' 105 | |
|
תנשמת |
עוף לילה |
עוף (אינו מזוהה עם העוף של ימינו), וגם שרץ. |
||
|
צב |
זוחל עם שריון |
זוחל ללא שריון |
| |
|
אץ, האיץ |
מיהר או הגדיל את מהירותו |
| ||
|
עוגה |
מאפה מתוק |
מאפה כלשהו (" עוגות מצות" - עשויות מסולת ושמן בלבד; "עוגת רצפים" - לא עוגת שיש, אלא פִתָּה על גחלים). |
| |
|
נא |
בשר חי; בקשה |
| ||
| אמונה | ידיעה ברורה ללא הוכחה |
בנוסף לכך גם: יציבות, עקביות, התמדה, גידול, אמת. |
| |
| צדקה | תרומה לעני |
לפי חלק מהפירושים גם נקודת-זכות במשפט, תיקון עוולות, עשיית צדק, או דרכו של הצדיק; לפי מלבי"ם - מצוות שבין אדם למקום. |
המשמעות "תרומה לעני" מופיעה כבר בתלמוד ("קופת צדקה"). | |
| עצב | צער | בנוסף לכך, גם במשמעות "כעס" (עצבנות), וגם במשמעות "פיסול" (עיצוב) | Shlomo_L, בשם רש"י מל"א א: "ולא עצבו - לא הכעיסו, למדך שהמונע תוכחה מבנו, מביאו לידי מיתה " | |
| רצון | חפץ-לב | בנוסף לכך, גם במשמעות ברכה (" ומשביע לכל חי רצון ") |
עפר_ואפר
(פירוט) | |
| אדמדם, ירקרק | אדום חלש, ירוק חלש |
ע"פ רש"י: אדום חזק, ירוק חזק; והפירוש המקובל בימינו מתאים לדעת ראב"ע. (ע"ע הכפלת אותיות השורש). |
| |
| שמשה | זכוכית שסוגרת את החלון | לא ברור (" ושמתי כדכוד שמשותייך.. וכל גבולך לאבני חפץ "; ע' רש"י) | דגים | |
| בטנים | אגוזי-אדמה (peanuts) | פרי לא ידוע (רש"י הציע כמה הצעות - ביניהן אפילו אפרסקים); ולפי אביתר = פיסטוקים. | דגים | |
| דודן | כינוי לבן-דוד | שם פרטי (" ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים "). | ראיתי בספרו של ר' משה זיידל, "חקרי מקרא", שהוא מציע להשתמש במילה "דודן" כ"בן דוד". ייתכן שהוא אביו של החידוש הזה. | |
| תהום | עמק תלול | מים רבים |
| |
| פוך | נוצת אווזים | אבן יקרה, צבע לעיניים | עפר_ואפר: כמדומני שזה מקרה קלאסי של שום קשר בין המילה במקרא ללשון היום. לא טעות בהבנה, אלא מילה אחרת לגמרי, שרק נכתבת ונשמעת אותו דבר | |
| צליל | מנגינה | לחם קלוי (" צליל לחם שעורים ") | עפר_ואפר: צליל היא מילה יחידאית במקרה, וגם בה יש קריא וכתיב. לא מתאים לענייננו | |
| צפר | צפצף | ירד במהירות כציפור (" ישוב ויצפור מהר הגלעד ") | עורבא_פרח: א"א שלא להזכיר בהמשך לדבריך,את דברי רמב"ן כי "ציפור" לשון "צפרא" ע"ש שירתן בבקרים. | |
| חן חן | "תודה רבה" | יופי רב (" תשואות חן חן לה" - אנשים ישבחו את יופייה בקול שאון) |
| |
| ניחוח | ריח מעודן | דבר שמביא נחת רוח (הצירוף "ריח ניחוח" משמעו "ריח שמביא נחת" ולא "ריח שהוא ריח"). |
| |
| מוסר | אתיקה | תוכחת על-ידי ייסורים |
| |
| לבט | ניסיון להכריע בין כמה אפשרויות (התלבטות), | יגיעה או כישלון או עיקום |
| |
| חלקו מחמאות | חילקו שבחים | היו חלקים יותר מחֶמְאָה. |
| |
| רקד | יצא במחול |
תמר וגלעד ביר. | ||
| השרצה | כינוי גנאי | כינוי מבורך לרבייה, או ריבוי מעל הטבע |
| |
| דשא | סוג מסויים של עשב - grass |
כינוי כללי לכל העשבים - vegetation (בראשית א - רש"י, רמב"ן, תרגום ORT). והפירוש המקובל בימינו מתאים לתרגום JPS. |
| |
| מחול | ריקוד | בנוסף למשמעות זו (" ישאו נשים למספרם מן המחללות "), קיימת גם המשמעות "כלי נגינה" (" הללוהו בתוף ומחול" - כל המזמור מדבר על כלי נגינה בלבד; "בתופים ובמחולות "; ועוד) | ||
| פח | סוג מסוים של מתכת (tin) | מתכת דקה כלשהי (" פחי הזהב ") |
| |
| המון | הרבה מאד מאד | לשון המיה ורעש | עורבא_פרח | |
| לב (במשמעות מושאלת) | מקום הרגשות, כניגוד ל"שכל". | מקום המחשבות, ואינו מנוגד ל"שכל". |
| |
| חסר-לב | אכזרי | אדם שאינו חושב (ולפי מלבי"ם בפירושו לספר משלי - אדם שאינו מצליח להתגבר על יצרו). |
| |
| אֵד | טיפות זעירות של נוזל | ענן או מעיין (" ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ") | ע' במפרשים לבראשית ב | |
| שיח | עץ נמוך | צמח שוטה |
| |
| תמונה | דו מימדית | תלת מימדית (" לא תעשה לך... כל תמונה" - ע"פ ההלכה הכוונה לתבליטים ולא לציורים). |
| |
| דרש |
בלשון ימינו - תבע, ביקש בתוקף. בלשון התלמוד - פירש, לימד. |
חקר היטב, ועוד |
| |
| רֵע | חבר, ידיד | מַכָּר, זולת |
| |
| גוי | מלשון חכמים והלאה - נרדף ל"נכרי" ונושא משמעות שלילית | נרדף ל"עם", וללא משמעות שלילית (" ואעשך לגוי גדול ") | שחרית בשם בן עמי צרפתי | |
| בטחון | הגנה מפני אויבים | אמונה (" מה הביטחון הזה אשר בטחת?! ") |
| |
| פירפר | התנודד במהירות | פורר לפירורים (" שלו הייתי וי פרפר ני ואחז בערפי ויפצפצני ") | מצודת ציון איוב טז 12 | |
| פרפר | מין חרק | שם של נהר (" הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל... ") |
| |
| שׂטן | סמל הרע המוחלט | אויב ומתנגד |
| |
| כהה | לא בהיר בצבעו |
בנוסף לכך (" והנה כהה הנגע "), גם חלש (" ותכהינה עיניו ", "לא יכהה ולא ירוץ ", "פשתה כהה לא יכבנה ") |
zbol | |
| אמן | מי שיוצר יצירות לשם הבעת רגשות בלבד | מי שיוצר כלים שימושיים | לב_אהרן | |
| שמר | השגיח על אדם או על מקום | בנוסף לכך, גם זכר (" ואביו שמר את הדבר "- היינו זכרון חזק, וכך ניתן לפרש ליל שימורים - ליל זכרון, או ושמרתם ועשיתם, שמור את יום השבת יהא אפוא די דומה לזכור) | לב_אהרן | |
| אחוז | חלק אחד מתוך מאה | חלק אחד מתוך מספר כלשהו (" אחד אחוז מן החמישים ", "אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר ") |
| |
| חוזה | הסכם | לפי חלק מהדעות משמעו גבול ומחוז; אך הפסוק מתאים יותר לפירוש המקובל (" כרתנו ברית את מוות ועם שאול עשינו חוזה ") | רש"י, מצודת דוד ישעיהו כח | |
| חומץ | משקה חמוץ, ובלשון התלמוד גם יין מקולקל | בנוסף לכך, יש אומרים שגם החומוס נקרא בתנ"ך "חומץ" | מאיר שלו | |
| עם הארץ | מלשון התלמוד ועד ימינו - בוּר, חסר השכלה | קבוצת הרוב בארץ |
| |
| רעיון | מחשבה מקורית | מחשבת סרק (" רעיון רוח " נרדף ל" הבל ורעות רוח ") |
| |
| זכה | ניצח בתחרות, קיבל פרס | היה זך וטהור (" במה יזכה נער את ארחו... ") |
| |
| איש רוח | סופר, משורר, הסטוריון... | נביא, שיש לו רוח הקודש (" אויל הנביא, משוגע איש הרוח, על רוב עוונך, ורבה משטמה ") |
| |
| אויל | טיפש | שטחי |
| |
| כסיל | טיפש | בין טיפש לרשע |
| |
| נגד | מציינת מאבק ומלחמה | מציינת מקום - מול העיניים |
| |
| תככים | מזימות | מחשבות עמוקות וחכמות, או שברים, או מזימות |
| |
| מאס ב- | היה עייף ושבע-מדי מרוב- (sick and tired) |
(המשמעות "היה עייף מרוב-" נמצאת בפועל " קץ ") |
| |
| מולדת | הארץ שהאדם נולד בה | [המקום שבו נמצאת] המשפחה שהאדם נולד בה |
| |
| ניחש | הימר על אפשרות אחת מתוך כמה | בחלק מהפסוקים גם - השתמש בכישוף מיוחד כדי לדעת את הנסתרות |
| |
| עיקש | אדם שאינו מוותר | עקום, היפך ישר |
| |
| חודש | תקופה בין שני מולדות סמוכים של הירח | בנוסף לכך, גם מולד הירח עצמו |
| |
| ראש חודש | היום הראשון בחודש - יום מולד הירח | החודש הראשון בשנה (?) |
| |
| חסיד
|
אדם שמתבטל בפני רבי או אדמו"ר |
אדם שעושה מעבר לחובתו
|
| |
| צדיק
|
אדם שלמד קבלה, אדם שנותן ברכות, או אדם שכותב קמיעות |
אדם שהדין עמו במשפט; אדם שנותן לכל אחד את המגיע לו
|
| |
| תמים
|
ילדותי, פשטני, לא מכיר את המציאות | מושלם, חף מכל פשע |
| |
| חזון
|
תכנון לטווח ארוך, שילוב של אידיאולוגיה עם מציאות |
מראה - בחלום או בנבואה
|
| |
| התעבר/ה
|
נכנס/ה להריון
|
כעס/ה שוב ושוב, או עבר/ה שוב ושוב |
| |
| יקר
|
שעולה הרבה כסף | נכבד, שיש לו חשיבות רבה |
| |
| הפריע | מנע והגביל
|
גרם להתפרעות ולפריקת המגבלות |
| |
| הכחיש
|
אמר שהמשפט הקודם אינו נכון | שכנע את עצמו בדבר שקר |
| |
| כעין- | כמו- | דומה בצורתו החיצונית ל- |
| |
| הצהיר | הכריז | דרך יצהר (= שמן): איוב כד11
|
אבן שושן, קונקורדנציה למקרא | |
| עתק, העתיק
|
שיכפל | עבר, העביר ("
ויעתק משם ההרה ")
|
||
| הביע | ביטא במילים
|
דיבר בלי מעצורים, כמו מעיין נובע
|
||
| רחץ - התרחץ | רחץ - פועל יוצא; התרחץ - פועל עומד | שניהם פעלים עומדים: רחץ - לשם הנאה, התרחץ - לשם ניקיון. | ||
| רצפּה - רצפה | רצפּה בפ' דגושה = שטח שרוצף.
|
"רצפּּה" בפ' דגושה = גחלת (ישעיהו ו6: "וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ,
רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם--לָקַח, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.")
רצפה בפ' רפה = שטח שרוצף (אסתר א6: "עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ--וְדַר וְסֹחָרֶת.") |
||
| אמיץ | שאינו מפחד | חזק, גיבור (כי אמצו ממני) | Shlomo_L ע"פ רבי עמוס חכם לתהלים | |
| עצה | רעיון שאדם אומר לחבירו | מחשבה ותכנית (וכל עצתך ימלא) | Shlomo_L ע"פ רבי עמוס חכם לתהלים | |
| זכירה | העלאת נשכחות | שימת לב (יזכרו וישבו אל ה') | Shlomo_L ע"פ רבי עמוס חכם לתהלים | |
| דור | תקופה שאורכה חלק קבוע מחיי אדם | חבר, חוג.. עיקר לשון דור הוא "עגול" | Shlomo_L ע"פ רבי עמוס חכם לתהלים | |
| שזף | השחמה, כמו בפועל "השתזף" ובשם "שזיף".
|
ראיה, "ולא שזפתו עין איה". והמקור למשמעות של ימינו הוא כנראה בפירוש לא מדוייק לפסוק "ששזפתני השמש" (פירוט). |
||
|
שלל
|
הרבה סוגים, כגון "שלל מקצועות" וכדומה
|
שלל-מלחמה; המקור הוא בשופטים ה30: "שלל צבעים לסיסרא, שלל צבעים רקמה" ומזה הגיע 'שלל צבעים' שחשבוהו בטעות להרבה סוגי צבעים |
עוצר_כאן
| |
צלחת: מל"ב כא יג: "ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה ", זה כמובן לא מתאים לכיס. גם בפסוק ממשלי " טמן עצל ידו בצלחת - נלאה להשיבה אל פיו ", מפרשים שם כסוג של כלי, בפרט מעין צלוחית.
אשפה: " מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון "
התחפש: " ויתחפש באפר על עיניו "
mdabraham: דוגמא ידועה של ר' משה שפירא בהשמצותיו התכופות (והמוצדקות בחלקן) על אליעזר בן יהודה...
מסתברא: לא הבנתי מה יש כאן לבקר (מלשון ביקורת?)? זה מגיע מתביעה לא ריאליסטית של שפה חיה, ברגע שבן יהודה רצה להחיות את השפה, הרי בהכרח שהמשמעות של המלים עלולות להשתנות. רק שפה מתה מותירה אותה משמעות. וכבר ביטאו זאת חכמים "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד".
kisarita: הפלא שהיום תלמיד ישראלי יכול לפתוח את החומש ופחות או יותר להבין את הספר שנכתב לפני אלפי שנה. ואני, דוברת אנגלית כשפת אם, יכולה להבין את אותו ספר בקלות, כאשר בכתבי שייקספיר שנכתבו לפני כמה מאות שנים בלבד, אין לי מושג במה מדובר. העברית של היום קרובה כל כך לשפת המקרא דווקא בגלל שהפסיקה להיות שפה חיה והפכה לשפה אקדמאית. אבל שאלה אם נוכל להבין אותה עדיין, אם נמשיך לדבר בעברית עוד שני דורות.
דגים: הגורם העיקרי והראשי לתופעות הללו, הוא פעולת מחדשי השפה העברית ומחייה. לצורך חידוש השפה, נאלצו לעבוד קשה כדי למצוא מלים מספיקות, שהלא כידוע הלשון העברית המקראית דלה למדי (וכבר העיר על כך הרמב"ם כשציין את שיקוליו בבחירת הניב שהוא ישתמש בו) לצרכי השפה היום יומית. רק להזכיר את מלחמת השפות שהיתה בארץ, שהחלה בהחלטה לקבוע את שפת הלימוד בטכניון בחיפה, ובחרו בגרמנית, בטענה שבעברית א"א ללמד מקצועות מדעיים.
מפני הלחץ זה הדחק, נתחדשו מלים הרבה בעברית המודרנית ובבת אחת, שלא כתהליך הרגיל של קליטת מלים זרות בשפה. מלים רבות נבחרו והוכנסו לשימוש על פי פירוש מסויים למלה מסויימת. היום באים חכמים בעיניהם ומלגלגים על השימוש המוזר של המלה בשפה.
...
מעניין לציין שבתולדותיו של הגאון ר' יעקב אורנשטיין מגדולי ירושלים, וגם הקנאים, מתלמידיו המובהקים של המהרי"ל דיסקין, והיה מחסידי חב"ד, ואף מזכיר כולל חב"ד, ומלומד במדעים (בספר שהוציאו מכתביו יש דוגמאות לכך), מסופר, שפעם באמצע אמירתו שיעור, אמרו לו בן יהודה מחכה בחוץ ומבקש לשוחח עמו. הפסיק רי"א את שיעורו, לבש בגדו העליון ויצא אליו ושוחח עמו. כשחזר, ראה את התלמידים תמהים, אמר להם בן יהודה נתקשה בפירוש מלה בחז"ל ובא לשאול ממני פירושה, וראיתי בזה קידוש השם, שהמלומד הזה נצרך להתייעץ עם חובש בית המדרש.
בדיון "מילים שמשמעותן השתנתה" יש דיונים נוספים (כמו בנושא 5 מיני דגן, "אמונה", הבדיחות על "ריבה מיני מתיקה" ועל "מקורות מים רבים" וכו'). וראו גם באשכול " מושגים שמשמעותם השתנתה ".ראו גם: דיון בפייסבוק בנושא זה: http://www.facebook.com/gershuni/posts/10150914102332366?comment_id=22658399&ref=notif¬if_t=comment_mention.