ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שמש
קוד: שמש בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
עצם:
שמֶש (עצם בשמים)
= חמה.
כלי:
שמשה (כלי)
= בלשון ימינו זכוכית שסוגרת את החלון, בלשון המקרא נברשת או אבן יקרה; וכתב הרמב"ם פרק ג דיומא היא כמו שמשית שעושין על פתחי הבתים מזכוכית כו' [רק בריבוי "שמשותייך"]
צילום:
מאמר:
השמש יצא על הארץ - ולוט בא צוערה
/ יפעת (ערכה)
ציור:
ביטוי זמן:
בוא השמש
= שקיעת השמש
מאמר:
חלומות יוסף - מאמרים על משמעותם והתגשמותם
מאמר:
לא על השמש לבדה יחיה העולם
/ אראל
הגדרה:
שמש - זכר או נקבה
/ אראל
מאמר:
שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון
/ ע"פ ערן מאיר -> שיעור נח"ת שבת חצור נ"ד
ביטוי מקום:
תחת השמש
למעלה מן השמש
השמש באחרית הימים
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-07:23:45 09.09.2011]
וזרח השמש ובא השמש
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-21:32:30 07.10.2020]
תוספות ותגובות