השמש באחרית הימים

קוד: ביאור:מלאכי ג19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

מלאכי ג19: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף"

מלאכי ג20: "וְזָרְחָה לָכֶם, יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק"

בסוף ספר מלאכי, מתאר הנביא את יום הדין. פסוק 19 מדבר על אש שתשרוף את הרשעים; פסוק 20 מדבר על שמש שתזרח לצדיקים ותרפא אותם.

אפשר לפרש, שהאש השורפת היא-היא השמש המרפאת: "כי הנה היום בא - יום זה לשון שמש הוא, שכך אמרו חכמים: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, ורשעים נדונים בה, וצדיקים מתרפאין בה; וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי וגו'." (רש"י), "כי הנה היום בא, מצייר את יום הדין, שהאש העונש בוער כאש התנור, והרשעים הם מוכנים לפי רשעם להשרף מן האש הזה כקש, והיום ילהט אותם עד אשר לא ישאר להם שורש וענף... אבל לכם יראי שמי, שהם הצדיקים שעבדו מאהבה, תהיה הצדקה, שהם המעשים הטובים שעשו דומה כשמש זורח, ועל זה אמר שמש צדקה, והשמש הזאת תרפא בכנפיה מחום הבוער. והציור הוא, כי התגלות האור האלהי יתגלה בשתי בחינותיו, כי האור יש בו אור ושרפה, ויתגלה באורו לצדיקים ובאשו לרשעים..." (מלבי"ם).

" היום הבא " הוא היום שבו האמת האלהית מתגלה במלוא עוצמתה. אנשים שכל ימיהם חיים על-פי האמת, ישמחו בהתגלות זו; אך אנשים החיים בשקר, יישרפו מרוב בושה.

ועל דרך הדרש: זרחה אותיות חרזה - באחרית הימים יתגלה איך כל המאורעות שקרו לנו במשך ההסטוריה קשורים זה לזה כמו חרוזים בשרשרת, איך כל הדורות בעם ישראל הם כמו מחרוזת הצועדת מראשית ההסטוריה ועד אחרית הימים, והבנה זו תרפא את נפשנו (ע"פ גליה).