נא = בלשון ימינו מילת בקשה; בלשון המקרא גם "עכשיו!", ויש אומרים גם - "אכן" (מילת הדגשה)

קוד: נא= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, למילה "נא" ישנם שני פירושים:

1. מילת בקשה,

2.בשר לא מבושל.

בלשון המקרא, מלבד שני הפירושים האלה, יש פירוש שלישי, שהרי ישנם כמה פסוקים שאף אחד משני הפירושים הללו אינו מתאים להם:

• פסוקים עם הביטוי "אוי נא", למשל ( איכה ה16): "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ"
• תהלים קטו2: "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם"
• פסוקים עם הביטוי "אם נא", למשל ( בראשית ל27): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ידוד בִּגְלָלֶךָ"
• פסוקים עם הביטוי "הנה נא", למשל ( איוב מ15): "הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל"
• פסוקים שבהם ה' מצהיר על כוונותיו, ולא נראה שהוא מבקש רשות ממישהו, למשל ( בראשית יח21): "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה - הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה":

מהו הפירוש השלישי?

3. ע"פ התרגומים הארמיים, וע"פ ראב"ע, הפירוש הוא עכשיו, now; ראו במאמרו של אביתר כהן

4. וע"פ אבן-שושן (בקונקורדנציה), זו מילת הדגשה, כמו "אכן".

עוד מצאתי בקונקורדנציה של אבן שושן, שהמילה "נא" מופיעה 240 פעמים אחרי פועל בציווי (למשל בראשית יב13: "אמרי נא אחותי את", שמות יא2: "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב"), ו-105 פעמים אחרי פועל בעתיד (למשל בראשית לג14: "יעבור נא אדוני לפני עבדו").

בפסוקים אלה, אפשר לפרש שהמילה "נא" היא מילת בקשה - כמו "אנא", ואפשר לפרש שהיא מילת דרישה - כמו "נוּ" שמשמעותה "עכשיו!".