קוד: שטן= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה" - עבדי יצחק רבו עם הפלשתים על באר המים, וקראו לה "שטנה" על שם המריבה האישית שהיתה ביניהם, ולא על שם הרע המוחלט שהיה בבאר.
וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ... ויאמר אליו מַלְאַךְ ה' 'עַל מה הכִּית את אתנך זה שלוש רגלים? הנה אנכִּי יצאתי לְשָׂטָן כִּי ירט הדרך לנגדי
'" - אפילו המלאך הטוב, שמייצג כאן את רצון ה', נקרא "שטן", כי הוא מפריע ומתנגד לבלעם - הוא "לשטן לו (לבלעם)".
וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם" - הפלשתים אומרים לאכיש שצריך להיזהר מדוד, כי הוא עלול להפריע להם ולהפוך להם לאויב במלחמתם נגד שאול; לא מדובר ברע מוחלט אלא ברע סובייקטיבי (" לנו לשטן").
וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל" - אחרי שבני צרויה דרשו להרוג את שמעי בן גרא על כך שקילל את דוד - דוד מאשים אותם בכך שהם מתנגדים לו ומפריעים לו לאחד את כל ישראל תחת מלכותו. שוב מדובר ברע סובייקטיבי וזמני ("כי תהיו לי היום לשטן") ולא מוחלט.
וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע" - שלמה מודה לה' על כך שכבר אין לו אויבים.
וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם... וַיָּקֶם אלהים לו שָׂטָן אֵת רזון בן אלידע אשר ברח מאֵת הֲדַדעזר מלך צובה אדניו... ויהי שָׂטָן לישראל כל ימי שלמה ואֵת הרעה אשר הֲדַד ויקץ בישראל וימלך על ארם" - אחרי ששלמה חטא - ה' מקים לו אויבים ומתנגדים, שמפריעים לו ולישראל בדרכי המסחר לדרום ולצפון (" לו שטן", "שטן לישראל").
וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" - אויבי ישראל בימי בית שני כתבו דברי התנגדות ושנאה סובייקטיביים - "שטנה על יושבי יהודה וירושלים".
וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ידוד וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש" - מישהו (אדם או מלאך - לא ברור; ייתכן שמדובר באותם אנשים ש"כתבו שטנה" בעזרא ד) רוצה לגרום נזק ליהושע הכהן הגדול, בכך שהוא מזכיר את עוונותיו לפני מלאך ה' - "לשטנ ו". לניתוח משמעות השטן בסיפור זה ע' במאמרו של יהושע רוזנברג.
וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל" - מישהו (אדם או מלאך - לא ברור) רצה לגרום נזק לעם ישראל מסיבות כלשהן, ולכן הסית את דוד למנות אותם. שוב מדובר ברע סובייקטיבי - "שטן על ישראל". לניתוח משמעות השטן בסיפור זה ראו במאמרה של עדינה, פרק ג סעיף 2.
יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי" - המשורר מתלונן על אנשים ששונאים אותו ורוצים לגרום לו רע באופן אישי - "שטני נפשי". כך גם (תהלים קט4-20): "
תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה... הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו... זאת פעלת שטני מאת ה' והדברים רע על נפשי", וגם (תהלים לח21): "
ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב"
ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם... ויען ה שטן את ה' ויאמר 'החנם ירא איוב אלהים?...'" - זהו המקור היחיד שבו לא נאמר שהשטן היה "שטן לאיוב", אך מכל המקורות שקראנו עד עכשיו, נראה שגם כאן הכוונה לרע סובייקטיבי ולא מוחלט - "השטן" הוא מישהו (אדם או מלאך) ששנא את איוב מסיבה כלשהי, ורצה לגרום לו נזק, ולכן ניסה למצוא אצלו פגמים (ראו דבריו של שטן).
ובכל זאת, שווה ציטוט: "אם אלוהים והשטן מדברים בינהם, למה שאנחנו לא נוכל???
" (דנה).