ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שטנ
קוד: שטנ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו איבה והתנגדות.
[שבי"ל]
חיה:
שָׂטָן[מ] (מלאך)
= בלשון ימינו רע אובייקטיבי, בלשון המקרא אויב סובייקטיבי
תואר:
שָׂטָן[ת] (תואר)
= תואר, כמו שׂוטן.
פועל:
שׂטַן (פעל)
מופשט:
שׂטנה (רגש)
צילום:
צילום:
מאמר:
דבריו של שטן
/ ע"פ הרב וינר (הגהה: עופר לביא) -> שיעור
מאמר:
זכריה רואה את יהושע בן יהוצדק עומד למשפט
/ יהושע רוזנברג -> קול ישראל
(קישור חיצוני)
מאמר:
עם חסיד תתחסד... ועם עקש תתפל?! (המפקד בימי דוד)
/ עדינה -> כפית ה'תשס"ב כסלו
תוספות ותגובות