קוד: ביאור:משלי כט13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כט13: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ; מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'
"
כשאיש רש נפגש עם איש תככים (מעמד הביניים), ה' מאיר את עיני שניהם והם לומדים זה מזה.
המילה תככים מופיעה רק בפסוק זה. בלשון ימינו משמעה "מזימות ומרמה", אך בלשון המקרא משמעותה אינה ברורה, ויש כמה אפשרויות:
1.
איש תככים הוא איש שנמצא במעמד ביניים - איש שמצבו הכלכלי ממוצע
(התרגום הארמי ורס"ג, ע"פ הערה בפירוש דעת מקרא). לפי זה יש לפרש את הפסוק בדומה לפסוק המקביל,
משלי כב2: "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ; עֹשֵׂה כֻלָּם ה'
"; שני הפסוקים מתארים פגישות בין אנשים ממעמד כלכלי שונה. פגישות כאלו עשויות להועיל לשני הצדדים: העשיר יכול ללמד את העני איך לנהל את עסקיו ולהרויח, והעני יכול ללמד את העשיר איך להסתפק במועט וליהנות מהדברים היפים שאינם נמדדים בכסף.
איש תככים הוא אדם חכם, רב או פילוסוף:
2. "בשעה שהתלמיד (הרש בחוכמה) הולך אצל רבו (איש תככים בחכמה) ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו
מאיר עיני שניהם ה', ואם לאו (משלי כב)
"עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'" - מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טיפש, טיפש לזה עושה אותו חכם
"
(רש"י בשם ר' נתן, ע"פ
בבלי תמורה טז.:; ודומה לכך פירש רש"י
בפסוק המקביל); "מלבד המעשה הטוב שהרב עושה בזה שמלמד תורה... הלימוד לבן חבירו מוסיף לו לעצמו ידיעות והשתלמות, כי הלא הקטנים מחדדים את הגדולים... ומטיב גם עם עצמו, כי
מאיר עיני שניהם ה'
"
(הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב").
3."הנה
הרש, והוא העני בעיון, שאין אצלו מחשבה יכנס ממנה אל העיון ההוא, והוא נבוך מפני זה בעיון,
ואיש תככים, שיש לו מחשבות רבות מקבילות בדרוש אשר יחקור בו,
נפגשו בענין המבוכה והדלות בעיון, ואע"פ שהאיש התככים יחשוב שתהיינה לו ידיעות בדרוש, וזה כי הוא, להקבלת המחשבות, יקרה לו כאילו הוא נלכד בקשר, ומחוזק המבוכה לא ידע אנה יטה; והנה,
ה' יתברך הוא
מאיר עיני שניהם, במה שישפע ממנו על השכל האנושי להישירו אל המקום אשר ממנו יתיישר להגעת הדרוש ההוא, ובמה שישפע ממנו להישירו לצאת מהמבוכה במחשבות רבות המקבילות ההם, כי בזה מהקושי הנפלא בקצת הדרושים הגדולים ויצטרך לזה עזר אלהי והתורה ממה שיתיישר מאד להסרת המבוכה הזאת בהרבה מהדרושים הגדולים אשר יקשה לאדם בהם לברור המחשבות הצודקות מהבלתי צודקות, באופן שנזכר בספר הניצוח ובמה שאחר הטבע
".
(ע"פ רלב"ג).
4.
איש תככים הוא אדם שהיה עשיר, קיבל מכות וירד מנכסיו: "בין
הרש מעודו, בין הנולד
בעושר ואחר זה
הוכה ונשבר בחלי העוני, לא במקרה בא, כי
מה' יצא הדבר, בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם, והם
נפגשו מן הגזרה, וכן... כאשר יעשיר העני, או הנולד בעושר והוכה בחלי העוני כאשר יחזור לקדמותו, לא במקרה יבוא, כי
ה' הוא
המאיר עיני שניהם מחשכת העוני, כי הרעה והטובה - הכל בגזרה ולא במקרה
"
(ע"פ מצודות, בדומה לפירושו
לפסוק המקביל: "עשיר ורש נפגשו, עושה כולם ה'
"; ודומה לזה פירש הגאון מווילנה).
איש תככים הוא תככן, כמו בלשון ימינו וכמו ב
תהלים י7: "אָלָה פִּיהוּ מָלֵא
וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן
", אדם העוסק במזימות ותחבולות:
5. העוני והמרמה נפגשו, כי ה' רצה להשתמש בזיווג שלהם כדי להאיר את עיני הבריות, שיראו את הקשר בין שקר לצרה (ע"פ מלבי"ם; ראו "זיווג משמיים" - השקר והצרה).
6. לכן נראה לי, שפסוק זה, כמו הפסוק המקביל, בא ללמדנו לייחס חשיבות לפגישות בין אנשים ממעמדות שונים: בין אם זה עני שנפגש עם אדם ממעמד הביניים (פירוש א), עם אדם חכם במיוחד (פירוש ב), עם אדם שירד מנכסיו (פירוש ג), או אפילו עם אדם תככן ובעל-מזימות (פירוש ד) - כל אחד יכול ללמד את רעהו דבר חשוב; כל אחד יכול להאיר את עיניו של רעהו. ה' מאיר עיני שניהם באמצעות הפגישה הבלתי-צפויה.