"זיווג משמיים" - השקר והצרה

קוד: זיווג משמיים - השקר והצרה בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: אראל

אל:

משלי יז4: "מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת"

מסופר באחת מאגדות חז"ל, שכאשר נוח אסף את החיות לתיבה, גם השקר רצה להיכנס, אך נוח לא נתן לו כי לא היתה לו בת-זוג. לאחר חיפושים רבים הצליח השקר למצוא לו בת-זוג - הצרה. ומאז ועד היום, שקר וצרה הולכים ביחד. לאגדה זו יש יסוד בספר משלי:

הצרה (רע) מקשיבה לשקר (אוון), והשקר מאזין לצרה (הוות); השקר והצרה מאזינים זה לזו, יש להם שפה משותפת.

פירוש דומה פירש מלבי"ם על משלי כט13: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ; מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'" (פירוט).

הביטוי לשון הוות נמצא גם ב תהלים נב4: "הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה" (פירוט).