ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ה
>
ל-ה=ל-י
>
צלה
קוד: צלה בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו טויית בשר באש, ועמו "צליל לחם".
[שבי"ל]
תואר:
צלִי (שם מתואר)
= דבר הצלוי.
פועל:
צלָה (פעל)
עצם:
צליל (אוכל)
= בלשון ימינו מנגינה; בלשון המקרא לחם קלוי וצלוי על-גבי גחלים, בכפל הלמ"ד, על-משקל "הגיג" מן הגה
צילום:
הגדרה:
צליל לחם שעורים, והצללפוני אם שמשון
/ אביתר כהן -> האתר
תוספות ותגובות