קוד: לבט= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בלשון ימינו, השורש לבט מציין דילמה פנימית, מצב שבו לא יודעים מה לעשות.
במקרא, השורש
לבט מופיע בשלושה פסוקים, וכל הקורא את הפסוקים
מתלבט (תרתי משמע) לגבי פירושו של השורש:
לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה - כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא יָבִין - יִלָּבֵט" (פירוט).
חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט).
קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט).
1. יגיעה, מאמץ, טרחה: "ויש בספרי, בפרשה 'ויהי העם כמתאוננים', אמרו 'כמה
נתלבטנו
בדרך'
"
(רש"י על משלי י8, בשם ספרי על במדבר יא1). בני ישראל בספר הושע אינם מבינים ואינם מקיימים את התורה, ולכן יתייגעו בגלות; האויל בספר משלי מייגע את שפתיו, אומר הרבה ואינו עושה.
2.כישלון, טעות, טיפשות: "יהיה נכשל בזה
"
(הגאון מווילנה על משלי י8), "שעצתו נמהרה
"
(רלב"ג על משלי י8), "יימשך אל הטיפשות והתאוה
"
(רבנו יונה על משלי י8). בני ישראל בספר הושע נעשים טיפשיםו נכשלים בעבירות; האויל בספר משלי נכשל בתוכניותיו בגלל שפתיו הטיפשות המדברות יותר מדי.
3. שיבוש, אי-ידיעה מה לעשות (דומה למשמעות השורש בלשון ימינו): "ומלת
ילבט, בלשון ישמעאל, כמשתבש, שלא ידע מה לעשות. וכמוהו ואויל שפתים ילבט
"
(אבן עזרא על הושע ד14). בני ישראל בספר הושע רואים את השרים חוטאים, ומתלבטים מהי הדרך הנכונה; האויל בספר משלי מדבר בלי סוף על הלבטים שלו, ואינו מסוגל לקבל החלטות.
4. פיתול, עיקום ("דעת מקרא" על משלי י8 / פרופ' מרדכי זר כבוד, והביא שם פירושים דומים בשם המאירי וטור-סיני): בני ישראל בספר הושע מפתלים את דרכם והולכים אל זונות; האויל מפתל את שפתיו כדי להביע בוז לרעהו.
לעיון נוסף ראו: