שזף = ראה במשך זמן רב

קוד: שזף= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, השורש שזף מציין השחמה - הפועל שיזף הוא מה שהשמש עושה לעור כשהוא חשוף, והפועל השתזף הוא מה שעושה האדם החושף את עורו לשמש כדי שישחים, והפרי שזיף הוא פרי בעל צבע שחום.

אך בלשון המקרא, משמעות השורש כנראה שונה לגמרי - ראיה:

• איוב כ9: "עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף, וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ"
• איוב כח7: "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה"

המקור לשיבוש הוא, כנראה, בפסוק:

• שיר השירים א6: "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי"

פירוש הפסוק הוא "אני שחרחורת כי השמש ראתה אותי במשך זמן רב, כאשר עבדתי בכרמים" (פירוט). אך מחדשי השפה העברית בימינו פירשו "אני שחרחורת כי השמש השחימה את עורי", וכך נוצרה המשמעות של ימינו.