איוב כ

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר.
2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי.
3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני.
4 הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ.
5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע.
6 אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע.
7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו.
8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה.
9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו.
10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו.
11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב.
12 אם-תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו.
13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו.
14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו.
15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל.
16 ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה.
17 אל-ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה.
18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס.
19 כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו.
20 כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט.
21 אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו.
22 במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבואנו.
23 יהי למלא בטנו ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו.
24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה.
25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים.
26 כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו.
27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו.
28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו.
29 זה חלק-אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל.