תוספת ל: איוב כ

מאת: חגי הופר

אל:

"לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי" (איוב, כ', 2).
לא תמיד אנו יכולים להסתמך על מה שכתוב בספר כשאנו באים לעשות החלטות בחיינו. על כן חשוב שיהיה בנו חוש מפותח למהו טוב ומהו רע, מה מועיל לנו ומה לא. למשל, או אף במיוחד, בכל מה שקשור ביחסים בין המינים. אדם צריך שתהיה לו מידה מסוימת של הכרת הרוח, של חוש כיוון, של אינטואיציה. על האינטואיציה הנשית מרבים לדבר ואילו הגבר בדרך כלל משויך למערכות חוקים, אך טוב אם גם הוא יפתח חוש זה, ושהרי גם בגבר יש יסוד נשי, כידוע. לצורת הפרשנות - היא יוצאת מתוך פשט הכתובים ומרחיבה אותו וגם זו דרך, שהרי התנ"ך הוא ממזמן לא רק טקסט דתי, אלא גם תרבותי. אני חושב שיהיה מועיל אם יהיה שגור על הלשון, לשם המליצה ולא ההלצה, משפט זה - 'בעבור חושי בי'. הפרשנים המסורתיים מפרשים זאת בשלוש דרכים שונות: רש"י אומר לשון שתיקה, אבן עזרה לשון מהירות ומצודות, כפירושנו, לשון הרגשה.