קוד: שמחה שטחית מול שמחה עמוקה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: חגי הופר
אל:
כידוע, יש בקהלת שני פסוקים בנוגע לשמחה, הנראים כסותרים:
קהלת ב2 : "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה "
או:
1. קהלת ג12 : " ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו "
2. קהלת ח15 : " ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש "
ישנם כמה הסברים ידועים לעניין, אך במאמר זה ברצוני להציע אחד חדש ומעודכן.
ברצוני להציע שישנם שני סוגי שמחות – שמחה שטחית וחולפת מול שמחה פנימית וקבועה.
השמחה השטחית והחולפת מתוארת, למשל, בפסוק מאיוב:
איוב כ5 : " כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע "
השמחה הפנימית והקבועה מתוארת, למשל, בפסוקים בישעיה:
1. ישעיהו לה10: "ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
2. ישעיהו נא11: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה"
3. ישעיהו סא7: "תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם"
גם מחקרים פסיכולוגיים עכשוויים וספרי הדרכה שונים עושים את ההבחנה הזו. לפיהם, שמחה רגעית באה מגורמים חיצוניים מיידיים, החל מצחוק למול מופע קומדיה ועד השפעת סמים ואלכוהול, שאין צורך לציין את הסכנות שבה או את הבריחה שהם מספקים מסבלות החיים, בהציעם מרפא אשלייתי. לעומת זאת, השמחה הקבועה מאה מגורמים פנימיים, כמו חינוך-עצמי ואימוץ ערכים שונים, או גם מגורמים חיצוניים, אך גורמים חיצוניים ארוכי-טווח, כגון עבודה על פרויקט ממושך, סיפוק בעבודה וכן הלאה.
והנה, לדעתי, נוכל להשתמש בתובנה זו בכדי להיפטר מאשליה אחת ארוזה-היטב שמנסים למכור לנו, וכוונתי לתרופות הפסיכיאטריות משפרות מצב הרוח, או נוגדות הדיכאון. נבחן תחילה את סדרת התרופות הפופולארית ביותר:
SSRI" (ראשי תיבות באנגלית של Selective Serotonin Reuptake Inhibitor ; בעברית: מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין) הוא שם כולל לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין. המדובר בדור חדש של תרופות נוגדות דיכאון, אשר מגוון רב של תרופות מתבססות עליו. הידועות מבין תרופות אלו הן פלואוקסטין (פלואוקסטין), הידועה בעיקר בשמה המסחרי פרוזק, ואסציטלופרם, הידועה בעיקר בשמה המסחרי ציפרלקס. משפחת תרופות זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של חומרים המכונים " SRI ", הכוללת גם את הטריציקליים".
http://he.wikipedia.org/wiki/SSRI
הרעיון אומר, כי השמחה נובעת מגורם פיסי – רמת הסרוטונין במוח, עליו אפשר לשלוט מבחינה כימית.
ואולם, ראשית יש כאן בעיה של זיהוי הגורם והתוצאה: הסרוטונין באמת מופרש כתוצאה משמחה, אך משהו פנימי ומהותי יותר גורם לו להיות מופרש. בהיפוך הסיבה והתוצאה אמנם אנו מגיעים לרגע לתוצאה המבוקשת, שמחה, אך יתכן שהמערכת יכולה לשים לב ש'עבדו עליה' ולהגיב בהתאם. כלומר, תיתכן פה שחיקה של המערכת. כתוצאה מכך יהיה צורך להגדיל את המינון כל העת.
שנית, יותר מזה, וזה מה שאני בא לומר במאמר זה – יש כאן בלבול מושגי והשמחה המושגת על-ידי ההתערבות הפיסית היא מן הסוג הראשון בלבד, שמחה שטחית וקצרת מועד, ובשום פנים לא מהסוג השני, של שמחה עמוקה וקבועה. זו צריכה לנבוע מגורמים ברי קיימא, גורמים אמיתיים, ללא כל מירכאות. גורמים היוצרים את השפעת הנפש על הגוף ולא את השפעת הגוף על הנפש במנגנון הפסיכו-פיזי המופלא שאנו חיים בתוכו.
קהלת אם כך צדק: השמחה השטחית, המקבילה בפסוק לצחוק, מה היא עושה? היא לא מועילה לטווח ארוך (אף כי הצחוק יפה לבריאות). ואולם, השמחה הפנימית העמוקה – אותה יש לשבח ולאמץ!
[הוספה: אדגיש שאיני פוסל שימוש בנוגדי דיכאון מכל וכל, לעיתים הם עוזרים, אלא אומר שצריך לזכור שבצד זה יש לדאוג לרבדים העמוקים יותר בנפש.]