קוד: רצה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
1. כמו בלשון ימינו - חפץ ב-, היה מעוניין לקבל לבעלותו; זו כנראה המשמעות בפסוקים:
רצון יראיו יעשה, ואת שועתם ישמע ויושיעם"
וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן, וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם"
רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל"
כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו; דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" = אהוב על רוב אחיו.
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עונה, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" = העוון נרצה, כלומר ה' רצה את העוון, כלומר ה' הפסיק לכעוס על העוון.
וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ, כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ" - רצון (פיוס) מנוגד ל קצף (כעס).
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב 'אַל נָא, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וַתִּרְצֵנִי'" = 1 יַעֲקֹב ביקש מעשיו שייאות לקבל את המנחה שלו, שמייצגת אותו; 2 עשו חיבב אותו לאחר שראה את המנחה ששלח לו; 3 עשו גם השלים עמו והפסיק לכעוס עַליו.
בסדם אַל תבא נפשי, בקהלם אַל תחד כבדי; כִּי באפם הרגו איש, וברצנם עקרו שור" = 1 כשחפצו, כש"בא להם", הם עקרו שור; 3 תקבולת ניגודית בין באפם לבין ברצונם: כשכעסו, הרגו איש, וכשהפסיקו לכעוס, "רק" עקרו שור.
וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עון הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם; וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'", ויקרא א3: "
אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'", ויקרא א4: "
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו", ויקרא כג11: "
וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן" (ופסוקים רבים נוספים שמדברים על "לרצון לפני ה'" בקשר לעבודת המקדש והקרבנות): קשה לפרש לפי פירוש 1, כי ברור שכל דבר שה' מצוה הוא רצוי לו, אחרת לא היה מצוה עליו; יותר מסתבר לפרש לפי פירוש 2 - עבודת המקדש והקרבנות מקרבת בין בני ישראל לבין ה' ויוצרת אהבה ביניהם, או לפי פירוש 3 - עבודת המקדש והקרבנות מכפרת על בני ישראל, מפייסת את ה' ומביאה שלום בעולם. (ראו גם ציץ הזהב - לרצון לפני ה').
וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לה' - לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ... וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה", ויקרא כב20: "
כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבּוֹּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", ירמיהו ו20: "
לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק? עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא עָרְבוּ לִי", מלאכי ב13: "
וְזֹאֶת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם" - קרבן שהוקרב או נאכל שלא ע"פ הדין, או כשבני ישראל עושים פשעים בין אדם לחברו, לא מביא לאהבה בין ה' לבין המקריב, לא מכפר על המקריב ולא מפייס את ה'.
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ", דברי הימים ב לו21: "
לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה" - 1 הארץ = יושבי הארץ: כל זמן שבני ישראל ישבו על הארץ, הם לא חפצו לשבות; אחרי שבני ישראל יצאו לגלות, נשארו כאן רק נוודים וחיות, והם שבתו בחפץ לב; 3 הארץ תתפייס ותפסיק לכעוס (או: ה' יפסיק לכעוס על הארץ), כי הארץ תקבל את שבתותיה.
אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאֶתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז יִרְצוּ אֶת עונם": 1 עוון = עונש: בני ישראל יקבלו בהשלמה ובלי מחאה את עונשם בגלות, ובזכות זה ה' יסלח להם; 3 בני ישראל יפייסו את ה' על עוונם, או "
וטעם הרצה - שילם (על-דרך שלם שעניינו עשה שלום, ככה הרצה עניינו פייס). והטעם: כשייכנע לבבם הערל, אז יכלה תשלום עוונם. וכן האדמה [שנזכרה בפסוק 34], כאילו היא חייבת לשלם לה' שבתותיה. ועיין רמבמ"ן פסוק לד." (שד"ל).
ובמה יתרצה זה אל אדניו? הלוא בראשי האנשים ההם!" - במה יתרצה דוד אל שאול? = 1 מה יעשה דוד כדי ששאול ייאות לקבל אותו בחזרה לשורותיו? 2 מה יעשה דוד כדי ששאול יחבב אותו? 3 מה יעשה דוד כדי ששאול ישלים עמו ולא יכעס עליו?
כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה: כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ, רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ, וה' לֹא רָצָם; עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם": 2 ה' לא אהב אותם, בניגוד לבני ישראל ש אהבו לנוע; 3 ה' לא השלים עמם ולא הפסיק לכעוס עליהם.
הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי, וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד?" = 1 לא יוסיף לחפוץ שעם ישראל יהיה עמו הנבחר; 2 לא יוסיף לחבב את עם ישראל; 3 לא יוסיף להתפייס ולסלוח לעם ישראל.
כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה" 2 כמו שאב מוכיח את הבן שהוא אוהב (כאב את הבן שירצה); 3 כמו שאב מתפייס עם בנו, כך ה' יתפייס וישלים גם עמך לאחר שיוכיח אותך, ויפצה אותך על הסבל שעברת (ראו ייסורים של אהבה).
שפתי צדיק ידעון רצון, ופי רשעים תהפכות" - 1 הצדיק יודע מה הוא חפץ להגיד (ראו צדיק לא מתבלבל בחקירה) או מה ה' חפץ שהוא יגיד; 2 הצדיק יודע להביא חיבה ואהבה בין הבורא לבריאה ובין אדם לחברו; 3 הצדיק יודע לפייס בין הבורא לבריאה ובין אדם לחברו.
שחר טוב יבקש רצון, ודרש רעה תבואנו" - 1 המיטיב לאחרים יצליח להגשים גם את חפצו האישי; 2 איש טוב משתדל להביא אהבה בין הבריות; 3 איש טוב משתדל לפייס בין הבריות (פירוט).
בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" = 1 כשה' חפץ שהאדם יצליח בדרכיו; 2 כשה' אוהב ומחבב את התנהגותו של האדם; 3 כשה' משלים עם האדם, גם אויביו ישלימו עמו - "רצה" מקביל ל"השלים" (פירוט).
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה', וּתְפִלַּת יְשָׁרִים
רְצוֹנוֹ" - ה' מתעב קרבנות שמקריבים רשעים, ו: 1 חפץ בתפילות רק כשהמתפללים הם ישרים; 2 אוהב תפילות שמתפללים אנשים ישרים; 3 רק תפילות של אנשים ישרים מפייסות את ה' (ראו גם פסוקים נוספים על תועבת ה' ורצון ה').
מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה'" = 1 ה' עוזר לו להוציא לפועל את חפצו; 2 מעשיו הטובים מוציאים מה' חיבה ואהבה לעצמו ולכל העולם; 3 ה' מתפייס עמו וסולח לו על עוונותיו (ראו גם פסוקים נוספים עם הביטוי הפיק רצון מה').
רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש" - המלך רוצה, מחבב ומתפייס בקלות עם עבדים שמצליחים במעשיהם (ראו גם פסוקים נוספים על רצון מלך).
אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן" - הדבר שמחבר בין אנשים ישרים הוא: 1 החפץ לעשות טוב; 2 האהבה לזולת; 3 הרצון לפייס ולחיות בשלום עם הזולת (פירוט).
וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ, לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" 1 כמו שכל איש חפץ; 2 כמו שכל איש אוהב.
בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן"
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו"
וּלְנַפְתָּלִי אָמַר 'נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה', יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה'"
וּלְאָשֵׁר אָמַר 'בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ'"
הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ"
הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי, נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא"
הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'"
כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר"
לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לה' וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים"
כִּי יָצֻמוּ אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל רִנָּתָם וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם"
וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאֶתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ידוד"
זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ, ה' לֹא רָצָם; עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ"
הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן? הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי"
וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ידוד צְבָאוֹת"
וַיִּבְחַר ידוד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל"
וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ"
וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ"
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם תִּהְיֶה לְטוֹב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים"
וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ידוד לָהֶם מִסָּבִיב"
כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ידוד כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ"
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ידוד צוּרִי וְגֹאֲלִי"
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה"
ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל"
לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי"
רצה ידוד להצילני ידוד לעזרתי חושה"
כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם"
זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה"
כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה"
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם"
אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה"
רצית ידוד ארצך שבת שבות יעקב"
כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תריםקַרְנֵנוּ"
כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ"
בָּרֲכוּ ידוד כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ"
זָכְרֵנִי ידוד בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ"
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ידוד וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי"
לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר"
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה"
שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ"
יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ"
כִּי אָמַר לֹא יִסְכָּן גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם אֱלֹהִים"
לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ"
וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לידוד אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת"
וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם וְאֶת מַלְכֵיהֶם וְאֶת עַמְמֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם"
וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם וּבְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ"