שוחר טוב יבקש רצון, ודורש רעה תבואנו

קוד: ביאור:משלי יא27 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יא27: "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן, וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ"

השוחר, מחפש את הטוב במצבו, קם כל בוקר עם שחר ואומר "כמה טוב לי!", הוא יבקש, יחפש ויעורר בעצמו את כוח הרצון להתמודד עם כל קושי;   ולעומתו -

הדורש, מחפש את הרע במצבו, בא בדרישות לאנשים אחרים ואומר "כמה רע לי!", לא יצליח להתמודד, וסופו שאותה רעה אכן תבוא עליו.

סגולות

(ע"פ גליה)

בעבר עבדתי בתפקיד שהיה קשור לנכי צה"ל. מניסיוני למדתי שיש שני סוגים של נכים:

יש כאלה שבכלל לא רוצים לראות את עצמם כנכים - הם מתביישים לקבל אחוזי נכות, ולא רוצים קיצבת נכות; הם רוצים רק להשתקם ולחזור לחיים נורמליים כמה שיותר מהר, הם נוטים לראות בנכות שלהם אתגר לניצחון עצמי, שרק מעצים אותם.

לעומתם ישנם אנשים, שרוצים לנצל את הנכות שלהם כמה שיותר - הם מתארים את הסבל שלהם בצורה מודגשת ומוגזמת, ולפעמים גם שקרית ממש, כדי לקבל כמה שיותר אחוזי נכות וקיצבאות; הם נהנים מהתלות בזולת ומתשומת הלב שהם מקבלים, ומשתדלים לקבע את מצבם על מנת להמשיך ולקבל תמיכה סיעודית, ולא רואים בזה פסול, ולכן גם לא משתדלים לעשות כל מאמץ כדי להשתקם.

שני הסוגים הללו נרמזים בפסוק שלנו:

שוחר = משכים ומקדים לקראת-;   שוחר טוב = אדם שמשכים כל בוקר וחושב "כמה טוב לי!";   שוחר טוב יבקש רצון = אדם, שרואה את הנקודות הטובות במצב שלו, מחפש ומעורר בעצמו את כוח הרצון. גם כאשר הוא חולה ונכה, הוא רואה את הצד החיובי, ומוצא בעצמו את הרצון להשתקם ולהשתפר.

דורש = מחפש וחוקר היטב;   דורש רעה = אדם שחוקר היטב וחושב "כמה רע לי!";   ודורש רעה תבואנו = אדם שרואה את הנקודות הרעות במצב שלו, בסופו של דבר באמת יהיה לו רע, כי הוא לא יצליח להשתקם ולהשתפר.

(ישנו סוג שלישי שלא מוזכר כאן, והם פגועי המוח והנפש או המשותקים למיניהם, שאיבדו לחלוטין את השליטה על חייהם - ממילא איבדו את הרצון וגם את הדחף הטבעי להזיק בכוונה).

דקויות

לפי רוב המפרשים: שוחר טוב = אדם שקם כל בוקר וחושב "איזה מעשה טוב אני יכול לעשות היום?"; דורש רעה = אדם שחוקר וחושב "איזה מעשה רע אני יכול לעשות היום?".

ומדוע יבקש רצון בצלע הראשונה מנוגד ל תבואנו בצלע השניה? ניתן להסביר לפי כמה משמעויות של המילה רצון:

1. רצון = פיוס והשלמה; שוחר טוב רוצה שיהיה טוב לכולם - שהחוטאים יחזרו בתשובה ושה' יתרצה ויסלח להם ("מוכיח ומייסר אותם... חפץ שיהיה הקב"ה רוצה בם ומתפייס עמם" - רש"י), וגם מתפלל בעבורם ("המתפלל בעד רעיו, מבקש רצון ה' יתברך, ואמרו רבותינו ז"ל: המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה..." - ר' יונה גירונדי); ודורש רעה רוצה שיהיה רע לחוטאים, ולא אכפת לו אם יחזרו למוטב או לא, ועונשו יהיה שהרעה שהוא מאחל לאחרים תבוא על עצמו, והוא לא יבין "למה נענשתי - הרי אני צדיק והם רשעים?..."

  • אולם, לפי פירוש זה, ההקבלה בין שני חלקי הפסוק אינה ברורה: מדוע " יבקש רצון " מנוגד ל" תבואנו "?
2. רצון = חיבה ויחס חיובי; שוחר טוב יבקש רצון = יזכה ליחס חיובי מאת ה'; ודורש רעה יזכה ליחס שלילי - הרעה שהוא רוצה לעשות לאחרים תבואנו = תקרה לו עצמו (ע"פ מצודת דוד, ודומה לכך פירש הגר"א). "שוחר טוב יבקש רצון - אם ראית אדם שהוא מדבר טוב על חבירו, מלאכי השרת מדברין עליו טוב לפני הקב"ה, כמד"א (שמות לג יט): "וחנותי את אשר אחון". ודורש רעה תבואנו - זה המן הרשע, שהיה דורש רעה על מרדכי, ונהפכה עליו, מה כתיב אחריו? (משלי יא כח): בוטח בעשרו הוא יפול - זה המן, וכעלה צדיקים יפרחו - זה מרדכי ואסתר" (מדרש משלי (בובר)).

"נבוכדנצר היה משתחוה לשמש, שנאמר (ישעי' יד, יב) "איך נפלת משמים הילל בן שחר"; ודניאל היה שוחר ומתפלל למקום, שנאמר (דניאל ו, יא) "וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם ערב ובקר וצהרים", ולמה היה שוחר ומתפלל? כדי שירחם הקדוש ברוך הוא על ישראל, ועליו אמר שלמה שוחר טוב יבקש רצון, ונמצא להם האלהים בעת צרתם, שנאמר (משלי ח, יז) אני אוהבי אהב וגו'. וכן מצינו שהשלך דניאל לגוב אריות לא ניזק, שנאמר (דניאל שם, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני" (שמות רבה טו ו).

3. רצון = חפץ לב; ולפי זה אפשר לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

א. שוחר טוב יבקש רצון = המשתדל לעשות את העולם טוב יותר, כאילו משתדל לעשות את רצון עצמו; והמשתדל לעשות את העולם רע יותר, בסופו של דבר הרעה תגיע גם אליו (ע"פ הגר"א); כי בסופו של דבר, העולם הוא גם שלו, ואם העולם יהיה טוב/רע יותר, גם לו יהיה טוב/רע יותר (ראו גם מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם);

ב. שוחר טוב יבקש רצון = החפץ להיות טוב ולעשות מעשים טובים, צריך לעורר בעצמו את הרצון לעשות טוב, אבל הדורש רעה = הרוצה להיות רע ולעשות מעשים רעים, אינו צריך להתאמץ, כי הרעה תבואנו = תבוא אליו בקלות, "כי טבע האדם נוטה יותר אל הרע מאל הטוב... וכוחות החומר נשמעות יותר אל החושים ואל התאוות" (מלבי"ם; ודומה לזה כתב הגר"א).

ג. שוחר טוב יבקש רצון = הרוצה לעשות טוב לזולת, ישאל אותו מה רצונו ולא יחליט במקומו; עדיף לשאול מאשר לנסות להפתיע ולאכזב.
  • אולם, פירוש זה אינו מתאים להמשך הפסוק "ודורש רעה תבואנו".

4. וחכמי התלמוד פירשו: "כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם - אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהן, שנאמר ודורש רעה תבואנו, ואומר (דברים טז) צדק צדק תרדוף" (ירושלמי פאה ח ח); כלומר: דורש רעה הוא אדם המחפש ומשתדל להוכיח כמה רע לו; ומכאן: שוחר טוב = אדם המחפש ומשתדל לראות כמה טוב לו.

שוחר - דורש:

מדוע על הטוב נאמר שוחר, ועל הרע נאמר דורש? ע"פ הגר"א, הדבר נובע מ"שעות העבודה" של הטובים והרעים: "המבקש רצון ה' יתברך, הוא מעורר השחר, ומבקש בבוקר, אבל הדורש רעה צריך לדרוש מחבריו הרשעים איך לעשות, וזה אי אפשר בבוקר, שהם ישנים אז"...

תגובות