קוד: מוסר - תוכחה בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: אראל
אל:
מהו יחסה של התורה לכל אחד מן התהליכים האלה? מהו התהליך העדיף לשם שיכנוע אנשים לקיים מצוות? האם צריך לאיים עליהם
בעונשים, להתחבב עליהם כך שיקיימו מצוות מתוך הזדהות, או לשכנע אותם כך
שיפנימו את חשיבות המצוות?
ספר משלי ממליץ על שימוש בעונשים גופניים, במקרים מסויימים, גם להורים ביחס לילדיהם, או למורים ביחס לתלמידיהם, אך לא בין אדם לחבירו.
עד כמה שידוע לי, אין בתורה כל מצוה על אדם פרטי לנסות להשפיע על חבריו שיקיימו מצוות ע"י איומים.
אולם בספר משלי הוא נזכר כמה פעמים, למשל ב
משלי כג15: "בְּנִי! אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי
" (פירוט) - האב (או המורה) מנסה לשכנע את הבן (או התלמיד) להחכים מתוך אהבה ו
הזדהות עמו.
הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא"; ע"פ מלבי"ם, המושג
תוכחהמשמעו שינוי התנהגותו של האדם ע"י הוכחה שכלית, ע"י נימוקים הגיוניים (בניגוד למושג
מוסר, שמשמעו שינוי התנהגותו של אדם אחר ע"י גורמים חיצוניים, כמו ענישה או איום); לפי זה, המצוה "הוכח תוכיח את עמיתך" משמעה שיש לשכנע את החוטאים שישנו את התנהגותם - בנימוקים הגיוניים ובראיות שכליות - בדרך של הפנמה.
הוכח תוכיח את עמיתך", ולכן הוא פטור, ואינו צריך לנסות לשכנע ע"י איומים או הזדהות.
וְאָמַרְתָּ 'אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר, וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי'"
אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה"
אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר"
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו, וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם"
מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח, שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת"