המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים

קוד: ביאור:משלי ו23 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי ו23: "כִּי נֵר - מִצְוָה, וְתוֹרָה - אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים - תּוֹכְחוֹת מוּסָר"

אנחנו מוצפים כל הזמן, בכל מקום, בפרסומות ובפיתויים שקוראים לנו לחיות את הרגע, ליהנות "עכשיו". עם כל כך הרבה גירויים, קשה לחשוב על העתיד. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן חשוב, דווקא בימינו, לקיים מצוות וללמוד תורה:

כי = תיאור סיבה. בפסוקים הקודמים נאמר שיש לשמור את המצוות והתורה, ובפסוק זה המורה מסביר מדוע זה כדאי.

הפסוק ממשיל את החיים בעולם של פיתויים, שגורמים לאדם שלא לחשוב על עתידו, להליכה בתוך יער עבות וחשוך, שבו קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. המצוות והתורה מאירים את הדרך ביער זה:

נר מצוה = המצוה, שהיא מעשה מוחשי-חומרי, נמשלת לנר, שהוא אמצעי מוחשי-חומרי להפצת אור; הנר מפיץ אור באיזור מצומצם, אך הוא מאפשר לראות היטב את המכשולים והסכנות הנמצאים באיזור זה, גם אם הם נסתרים בחורים ובסדקים.

ותורה אור = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט יותר; אור היום מאיר בכל הארץ, אבל רק מבחוץ.

ודרך חיים תוכחות מוסר = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם מקבל מהמצפון האישי שלו (" מוסר כליות"), נמשלים לדרך סלולה - המובילה את האדם אל ביתו.

הנמשל מוסבר בפסוק הבא, משלי ו24: "לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה" - המצוה המעשית מגבילה את הקשר בין איש לאשה ובכך מצילה את האדם מאישה רעה המנסה לפתות אותו אותו לניאוף; והתורה נותנת לאדם ראיה כללית ומפוכחת על משמעות הקשר שבין איש לאשה, ובכך מצילה אותו מניסיונות פיתוי ושכנוע - חלקת לשון נכריה. האישה המפתה היא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:

נר מצוה = המצוות מגבילות את המעשים, וכך מאירות את דרכו של האדם בתוך יער הפיתויים, כמו נר שהאדם מחזיק כאשר הוא הולך ביער חשוך. אדם שמקיים מצוה, ניצל מפיתוי ספציפי שקשור לאותה מצוה, כמו שאדם המחזיק נר ניצל ממכשולים ספציפיים העומדים בדרכו, לדוגמה: המצוה "לא תלך רכיל בעמך", האיסור לרכל, מצילה את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים.

• כשאדם לומד את פרשת יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט), הוא לומד על תחבולה שאישה מושחתת עלולה להשתמש בה כדי להפליל גבר, ומגיע למסקנה שצריך להיזהר ולא להתייחד עם נשים, כפי שאכן קבעו חז"ל בתקנתם (ראו גם איסור ייחוד);
• כשאדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למקרים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת.

• כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה את הרבדים הרוחניים העמוקים בקשר שבין איש לאשה, כך קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה דרך חיים משותפת;
  
• כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. כך הוא עולה על הדרך הנכונה להגשים את מטרת חייו.