קוד: תורה ומצוה בספר משלי בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין תורה לבין מצוה או מצוות.
מ
משלי ו23: "כִּי נֵר =
מִצְוָה,וְתוֹרָה = אוֹר; וְדֶרֶךְ חַיִּים = תּוֹכְחוֹת מוּסָר
", ניתן ללמוד, שהביטוי
מצוה מציין מעשה מסויים ומוחשי, שמשפיע באופן ממוקד במקום מסויים ובזמן מסויים, כמו
נר; והביטוי
תורה מציין אוירה כללית שהאדם חי בתוכה, שמשפיעה באופן כללי על כל מהלך חייו, כמו
אור. ועוד: המצוה
היא כלי ל"יצירת" תורה, כמו שהנר הוא כלי ליצירת אור (ראו
נר ואור ביער הפיתויים).
ב
משלי ג1: "בְּנִי!
תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח,
ומצותי יִצֹּר לִבֶּךָ
", הכתוב מתייחס לתורה בביטוי שלילי (אל תשכח), ולמצוות בביטוי חיובי (יִצֹּר לבך); אולי ניתן להסיק מכאן, שהביטוי
תורה מתייחס
למצוות "לא תעשה", והביטוי
מצוות מתייחס למצוות "עשה". מסקנה זו מתאימה
למסקנה הקודמת, שלפיה
מצוה היא כלי מעשי ומוחשי, ו
תורה היא אוירה כללית - שנוצרת כאשר נזהרים שלא לעבור גבולות מסויימים.
גם
משלי ז2: "שְׁמֹר
מצותי וֶחְיֵה,
וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ
"
מתאים למסקנה זו - את המצוות צריך לשמור באופן פעיל, והתורה היא כמו אישון
העין - שצריך להיזהר שלא לפגוע בו כדי שלא לאבד את מאור העיניים (ראו
מדוע נמשלה התורה לאישון העין).
ייתכן שאפשר להסיק מסקנה מעשית מהבחנה זו: מ
משלי ו20: "נְצֹר בְּנִי
מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ
תּוֹרַת אִמֶּךָ
" ניתן להסיק מסקנה חינוכית לגבי תפקידיהם של האב והאם בחינוך - האב צריך להתמקד
במצוות הפרטיות, והאם צריכה להתמקד
בתורה - באוירה ובעקרונות הכלליים. אך ייתכן שהפסוק לא נאמר כהנחיה כללית, אלא רק כתיאור של אחת האפשרויות; ראו
אב ואם בספר משלי.
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מצותי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"
וַיֹּאמֶר ידוד אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מצותי וְתוֹרֹתָי"
וַיֹּאמֶר ידוד אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם"
כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ידוד אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מצותיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ידוד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ידוד לְאַהֲבָה אֶת ידוד אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מצותיו וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"
וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ידוד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מצותיו וּמִשְׁפָּטָיו ועדותיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם"
וַיָּעַד ידוד בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו[נְבִיאֵי] כָל חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מצותי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים"
עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים אֵינָם יְרֵאִים אֶת ידוד וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה ידוד אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל"
וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים"
וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת ידוד אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה"
וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לידוד וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ"
וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ"
וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה"
וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים ומצות טוֹבִים"
וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעַתָ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ"
וַתָּעַד בָּהֶם לַהֲשִׁיבָם אֶל תּוֹרָתֶךָ וְהֵמָּה הֵזִידוּ וְלֹא שָׁמְעוּ למצותיך וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ בָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם וְחָיָה בָהֶם וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ וְלֹא שָׁמֵעוּ"
וְאֶת מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֶל מצותיך ולעדותיך אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם"
מַחֲזִיקִים עַל אֲחֵיהֶם אַדִּירֵיהֶם וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים וְלִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מצות ידוד אֲדֹנֵינוּ וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו"