שמור מצוותי וחיה, ותורתי כאישון עיניך

קוד: ביאור:משלי ז2 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ז2: "שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ"

מדוע נמשלה התורה לאישון העין?

ומה הקשר של המשל הזה להמשך הפרק, המזהיר את הנערים מפני נשים מפתות?

1. האישון הוא איבר שבאמצעותו האדם קולט את המציאות; התורה היא השקפת עולם שבאמצעותה האדם מבין את המציאות (משל דומה מצאנו בפרק הקודם, כי נר מצוה, ותורה אור). כדי להתמודד עם פיתויים הקוראים לנו "לחיות את הרגע", אנחנו צריכים אישון עין משוכלל, שרואה גם את העבר וגם את העתיד, ולא רק את ההווה; אנחנו צריכים תורה שתהיה עבורנו השקפת עולם כללית ורחבה.

2. האישון הוא איבר שהאדם שומר עליו היטב, כדי שלא ייפגע ולא יתעוור (גם בפסוקים נוספים בתנך, האישון הוא משל לדבר שיש לשמור עליו היטב); התורה בספר משלי מציינת את האיסורים והמגבלות שהאדם צריך לשמור על-מנת שלא תיפגע רוחו (ראו תורה לעומת מצוה בספר משלי). הסכנות הרוחניות הגדולות המתוארות בפרק מחייבות את האדם לשמור היטב על כל האיסורים, הסייגים והמגבלות, כדי שלא ייסחף.

נראה ששני הפירושים נכונים: מכיוון שהתורה עוזרת לאדם לראות נכון את המציאות כמו אישון העין, יש לשמור עליה כמו ששומרים על אישון העין.

בהמשך הפרק מתוארת התנהגותו של נער חסר לב, המתפתה ללכת אל אישה זונה:

משלי ז9: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה";

נראה שיש קשר בין אישון העין ובין אישון הלילה: הנער לא שמר את התורה כאישון עיניו, לא התבונן במציאות דרך עקרונות התורה, וכתוצאה מכך חשכו עיניו, באישון עיניו ראה רק לילה ואפלה, ובשיא הלילה והחושך, נפל והתפתה (ראו אישון עין ואישון לילה).

אשון נזכר גם בפרק כ:

משלי כ20: "מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון[בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ" (פירוט)

מי שמזלזל בתורה ובמצוות שלמד מאביו ואמו, ואינו שומר עליהם כאישון עינו - יחשך האור שבאישון עינו.

הקשר בין שמירת מצוות לחיים נזכר גם בפסוקים נוספים:

  • ויקרא יח5: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'"
  • יחזקאל כ11: "וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם"
  • יחזקאל כ13: "וַיַּמְרוּ בִי בֵית יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי מָאָסוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלְּלוּ מְאֹד וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר לְכַלּוֹתָם"
  • יחזקאל כ21: "וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּם בַּמִּדְבָּר"
  • משלי ד4: "וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה" (פירוט)

תגובות