קוד: חסר לב= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
בימינו, אדם חסר לב הוא אדם אכזרי, חסר רגשות.
אולם, בלשון המקרא, לב הוא מקום המחשבות, ולכן חסר לב הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב, אדם שיש לו פגם בכישוריו השכליים.
כשהחכם בספר משלי רוצה להדגיש את חוסר-ההיגיון בפעולה מסויימת, הוא מייחס אותה ל"חסר לב", כדי לומר שרק אדם שאינו מסוגל לחשוב - יכול לעשות פעולה זו:
נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב, מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה" (פירוט), וכן משלי ז7: "
וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר חֲסַר לֵב" (פירוט)
אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף, עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ" (פירוט).
עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב" (פירוט)
מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ... מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, וחֲסַר לֵב ואָמְרָה לּוֹ..." (ראו חכמות וכסילות - מי תנצח?).
בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ" (פירוט)
עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, והנה עַלה כולו קמשונים..." (פירוט)
בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב" - אדם נבון יכול להשפיע על הזולת בחכמה שבשפתיו, אבל אדם חסר-לב אינו מסוגל להשפיע, ונאלץ להשתמש בכפיה ובמכות (פירוט).
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים, וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ" - אדם העושה צדק יכול להנהיג ולנהל את הזולת בדיבורו, אבל אדם שטחי אינו מסוגל להנהיג ונשאר בודד וללא אף לב שתומך בו (פירוט).
אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת" - אדם שאין לו שכל לשמוח בדברי חכמה, צריך לשמח את עצמו בשטויות ודברי איוולת (פירוט).
ע"פ מלבי"ם,
לב הוא הכוח שמאפשר לאדם למשול ביצרו הרע ולהתגבר על תאוותיו, ו
חסר-לב הוא אדם שחסר לו הכוח הזה - הוא לא מסוגל למשול ביצרו: "מי שחסר לו כוח הממשלה בנפשו
"
(ביאור המילות על משלי ט4), "שחסר לו כוח המושל לעצור בעד תאוותו
"
(ביאור העניין על משלי ז6).
לענ"ד, משמעות זו מתאימה למושג
פתי, שהוא
אדם שמתפתה בקלות ואינו מצליח למשול ביצרו. המושג
חסר-לב מתאר אדם שאינו מסוגל לחשוב, אדם פגום בשכלו, כפי שהסברתי למעלה.