שפתי צדיק ירעו רבים, ואוילים בחסר לב ימותו

צדיק ואויל בהנהגת המדינה

ישנן בימינו מספר תנועות שמטרתן לחדש את השלטון במדינת ישראל ברוח התורה, אך הן אינן מצליחות להגיע להנהגה. לדעתי, אחת הסיבות לכך היא תפיסה שגויה של מושג המנהיגות.

בתנ"ך, מנהיג הוא קודם-כל רועה. כל המנהיגים הגדולים שלנו התחילו את דרכם ברעיית-צאן. תפקידו הראשי של רועה צאן הוא לדאוג לצרכים החומריים של כל כבשה וכבשה; רועה שנוהג כך, יכול להנהיג את הכבשים לכל מקום שימצא לנכון, והן יבואו אחריו.

אבל רועה שעומד ונואם בפני הכבשים על החשיבות העצומה שבהליכה לכיוון מסויים, או על רשעותם של הרועים האחרים, או שרק דורש מהכבשים להצביע בשבילו - לא יצליח להשיג שום מטרה, הכבשים פשוט יתפזרו וילכו לחפש מישהו אחר שיספק את צרכיהן.

רעיון זה נרמז גם בפסוק שלנו:

צדיק בלשון המקרא הוא איש המעשה, איש שעושה צֶדֶק בפועל, נותן לכל אדם ובעל-חיים את המגיע לו, משלי יב10: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (פירוט).

שפתי צדיק ירעו רבים = כאשר הצדיק נואם ומדבר בשפתיו, דבריו ינהיגו וירעו אנשים רבים, מסוגים וזרמים שונים, שיסכימו ללכת אחריו, כי יראו שהוא דואג להם - הוא דואג שכל אחד ואחד יקבל את המגיע לו.

אויל בלשון המקרא הוא שטחי; בפסוקים קודמים נאמר שהאויל אינו אוהב לעשות דברים - הוא מעדיף להסתפק ב"מס שפתיים", דיבורים בלבד, משלי י8: "וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט).

ואוילים בחסר לב ימותו = כאשר אדם שטחי מסוג זה מנסה להנהיג אחרים ולהשפיע על ליבם (מחשבותיהם), הוא לא יצליח; האנשים, הרואים שהוא לא עושה שום דבר, לא ילכו אחריו; הוא לא יצליח "להתנחל בלבבות", ויישאר חסר לב, כלומר, במיעוט של לבבות שתומכים בו, עד יום מותו.

הקבלות

גם הנביא זכריה דיבר על רועה אוילי, שמנהיג את הצאן באופן שטחי ואינו דואג לצרכיהם החומריים, זכריה יא15-16: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי 'עוֹד קַח לְךָ כְּלִי רֹעֶה אוִלי. כִּי הִנֵּה, אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ, הַנִּכְחָדוֹת לֹא יִפְקֹד, הַנַּעַר לֹא יְבַקֵּשׁ, וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא, הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל, וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל, וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק'". ראו פסוקים נוספים על מנהיגות ורעיית צאן בתנ"ך.

שפתי צדיק נזכרו גם בהמשך הפרק, משלי י32: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת" (פירוט). ומחיבור שני הפסוקים עולה, כי מי שיודע את הרצון יכול לא רק לשלוט בעצמו אלא גם להנהיג ולרעות אחרים (חגי הופר).

פסוק נוסף בספר משלי מלמד, שרק מי שדואג להרוות את צרכיהם החמריים של האזרחים, יוכל להורות וללמד אותם עניינים רוחניים, משלי יא25: "נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן, וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (פירוט).

פסוק נוסף על הנהגה, שפתיים וחסר לב, משלי י13: "בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה, וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב" (פירוט).

מקורות ופירושים נוספים

שפתי צדיק ירעו רבים - רועה הוא מנהיג:

1. הנהגת הציבור בעניינים חומריים: "[הצדיקים] מנהיגים ויועצים רבים בדרך טובה, ויכלכלו אותם כמו הרועה שירעה את הצאן" (ר' יונה גירונדי).

2. וגם הדרכה במצוות ובענייני הרוח: "רבים אוכלים מפרי שפתיו [של הצדיק], כי יורה להם הדרך אשר ילכו בה לטוב להם" (מצודת דוד), "הצדיק הוא מדריך בדיבורו לרבים - לגדולים... אפילו לתלמידי חכמים... מפני שהם מבינים דבריו שהם טובים, לכן הם רצים אחריו שיהא מדריכם" (הגאון מווילנה).

לפי שני הפירושים, הפסוק מלמד שכדי לזכות להנהגה צריך להיות צדיק - לתת לכל אחד את המגיע לו, בין מבחינה חומרית ובין מבחינה רוחנית.

3. ויש שפירשו שהכוונה להשפעה נסתרת שהצדיק משפיע לטובה על דורו, גם כשאינו מדריך אותם כלל: "  רבים אוכלים בזכותו ובתפילתו" (רש"י).

ואוילים בחסר לב ימותו -

1. הפירוש המקובל הוא ש"חסר לב" הוא תכונה של האויל - האויל הוא חסר לב כי אינו מסוגל לחשוב, ונשאר חסר לב עד יום מותו (כי איננו שומע בקול הצדיק). אולם:

• "אויל" ו"חסר לב" הם שני טיפוסים שונים - חסר לב הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב (פירוט), ואויל דווקא כן מסוגל לחשוב, רק שהוא חושב בשטחיות.
• בפסוק שלנו, בניגוד לשאר הפסוקים, הביטוי "חסר לב" אינו שם עצם אלא תואר הפועל.

2. לכן מסתבר שהכוונה כאן אינה לתכונת-אופי אלא לתיאור מצב: הביטוי "חסר לב" מנוגד לביטוי "רבים" המופיע בתחילת הפסוק - בניגוד לצדיק, הרועה ומנהיג אנשים רבים, האוילים מסוגלים להנהיג רק מיעוט קטן, תמיד חסרים להם לבבות שיבואו אחריהם, וגם כשימותו יישארו במצב זה של "חסר לב".

3. ההקבלה בין פסוקנו לבין פסוק 8, שנזכר למעלה, מעלה אפשרות לקרוא את הפסוקים בהצלבה:

• חכם לב ייקח מצוות, ואוילים ב חסר לב ימותו - החכם לוקח את המצוות ומקיים אותן מכל הלב, אבל האויל הוא שטחי - לא מנסה להתעמק במהות המצוות, ולכן נשאר חסר לב עד יום מותו;
  
• שפתי צדיק ירעו רבים, ואויל שפתיים יילבט - הצדיק משתמש בשפתיו כדי להנהיג אנשים רבים, אבל האויל רק מעקם את שפתיו ואינו מנהיג אף אחד.