חכם לב = הלומד ומפנים

קוד: חכם לב= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת:

אל:

יש אנשים, שהדברים שהם לומדים נשארים עבורם בגדר ידע תיאורטי בלבד; ויש אנשים שמפנימים את הדברים שהם לומדים עד שהם הופכים לחלק מאישיותם. אנשים מהסוג השני נקראים, בלשון המקרא, חכמי לב:

• חכם הוא היודע ללמוד;
• לב הוא הפנימיות ומקום המחשבות;

מכאן, חכם לב הוא היודע ללמוד ולהפנים את הדברים שהוא לומד, עד שהם משתלבים במחשבותיו.

• הביטוי נזכר לראשונה בפרשת בניית המשכן: שמות לא6: "... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך", וכן שמות לה10, שמות לו1-8; המשכן הוא לא רק מבנה חיצוני, הוא מסמל את נוכחות ה' בלב עם ישראל, ולכן גם האנשים העוסקים בבניינו חייבים להיות חכמי לב.
• החכם בספר משלי מלמד את תלמידו להפנים את דברי החכמה, כי רק כך יוכל להינצל מפיתויים ( משלי ב10-11): " כי תבוא חכמה בלבך, ודעת לנפשך ינעם; מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה..."   (ראו סיבות לקרוא לתבונה).
• משלי י8: "חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט"- הפסוק מנגיד בין החכם, הלוקח את המצוות אל ליבו ומפנים את משמעותן, לביןהאויל, המקיים את המצוות באופן שטחי בלבד, בעקימת שפתיים (פירוט).