לחכם לב ייקרא נבון, ומתק שפתיים יוסיף לקח

קוד: ביאור:משלי טז21 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי טז21: "לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח"

כדאי לאדם חכם לב לקרוא (להזמין) אדם נבון להיפגש עמו, ולנהל עמו שיחה נעימה ומתוקה שתוסיף לשניהם רעיונות חדשים שיוכלו לקחת עמהם.

עצות

כיום ידוע הדבר, בקרב מידענים שאין שום דרך ללמוד בלי לתקשר עם אנשים (אור שפירא).

הפסוק שלנו ממליץ לחכמים להיפגש עם אנשים חכמים אחרים, מזרמים ומתחומים אחרים:

חכם לב (= היודע ללמוד ולהפנים) ונבון (= היודע להסיק מסקנות) הם שני טיפוסים שונים - לכל אחד מהם יש כישרונות מיוחדים;

יקרא = יזמין לפגישה (ראו קריאות ושמות בספר משלי);

לחכם לב יִקָּרֵא נבון = כאשר חכם-הלב והנבון ייקראו ויוזמנו לפגישה משותפת -

ומתק שפתיים יוסיף לקח = אז השיחה ביניהם תהיה מתוקה ונעימה, וגם תוסיף לכל אחד מהם רעיונות חדשים שיוכל לקחת עמו.

דקויות

לחכם לב ייקרא נבון -

1. יש שפירשו, שהפסוק בא להגדיר את משמעות המושג נבון: "פירש לנו, כי המחדש בשכלו דברי חכמה, ומבין דבר מתוך דבר, ייקרא נבון" (רבי יונה; ראו גם מלבי"ם, דעת מקרא), וללמד שגם הנבון צריך להסביר את מסקנותיו בצורה מתוקה ונעימה: "כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים, יוסיף לקח" (רש"י).

  • אולם, לא ברור מה המשמעות המעשית של הגדרה זו? ומדוע החכם בחר להכניס הגדרה דווקא למושג זה, ודווקא באמצע הספר ולא בתחילתו או בסופו?

2. לכן לענ"ד יש לפרש את המילה ייקרא כמשמעותה ברוב ספר משלי - מעניין הזמנה (ראו גם קריאות ושמות בספר משלי) - ראו "עצות".

תגובות