קוד: קץ= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בלשון ימינו אנחנו אומרים ש"נמאס לנו" ממשהו, רק אחרי שאנחנו סובלים ממנו במשך זמן רב, עד שאנחנו עייפים ממנו, כמו במשפט "נמאס לי לשבת כאן ולחכות!".
אולם בלשון התנ"ך, מבטאים משמעות זו בפועל קָץ (לפועל "מאס" יש משמעות אחרת), כמו בפסוקים:
וַיְהִי[רזון]
שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד, וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם" - אחרי שנים רבות, הוא לא יכל יותר לסבול את השיעבוד לישראל, והחליט לשים קץ לשיעבוד, ולמלוך על ארם.
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", במדבר כב3: "
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - בני ישראל היו כה רבים, עד שהמצרים/ המואבים לא יכלו יותר לסבול את נוכחותם, והחליטו לשים קץ להתרבותם ("
הבה נתחכמה לו פן ירבה", "
אולי אוכל נכה בו").
וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק ' קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת! אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים?!'" - רבקה מרגישה שהיא חיה כבר יותר מדי, היא לא יכולה יותר לחיות, בגלל נשיו הרעות של עשו.
וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם" - לאחר שנים רבות של עוונות הולכים וגדלים, התמלאה סאתם של יושבי הארץ - ה' כביכול לא יכל יותר לסבול אותם, והחליט לשים להם קץ (רעיון דומה נמצא בפסוק: בראשית ו13: "
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ")
וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה 'לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר? כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל!'" - אחרי שנים רבות של נדודים במדבר ואכילת מן, בני ישראל כבר לא יכולים יותר לסבול אותו.
מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ" - אדם שפוי בדעתו עלול למאוס בייסורים, אך הוא לא ימאס בדברי התוכחה של ה' - לכל היותר, הוא עלול לקוץ בהם אם יהיו רבים (פירוט)
נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל...
כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ"