ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
אחז
קוד: אחז בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו תפיסה והחזקה. ובא גם על הדבר הנדבק בדבר או נתחבר אליו. ועמו "ואחוזת מרעהו".
[שבי"ל]
פועל:
אחַז (פעל)
= יתחלף לפעמים הפועל לפעול, ע' שורש רצה, מלא. ולכן בא "חיל אחז יושבי פלשת", "רעדה אחזתם שם", "אוחז רומח", והפכו "אחז בשרי פלצות", "וקדמונים אחזו שער", וכן "כולם אחוזי חרב".
מופשט:
אחוז (מספר)
= בלשון ימינו אחד מתוך 100; בלשון המקרא אחד מתוך מספר כלשהו
תואר:
אחוזה (מקום מתואר)
= נחלת הארץ, האחוז לאדם לקנין.
פועל:
איחז (פיעל)
[רק בבינוני "מאחז"].
פועל:
האחז (הפעל)
[רק בבינוני "מָאֳחָזים"].
פועל:
נאחז (נפעל)
צילום:
צילום:
תוספות ותגובות