ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
בטח
קוד: בטח בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= סמך, האמין שיעזור / שלא יזיק
/ אראל
תואר:
בֶטח (תואר פועל)
תואר:
בוטח (תואר)
פועל:
בטַח (פעל)
עצם:
בטֻחוֹת (גוף)
= תואר על-משקל "קשובות", והושאל לכליות המכוסות בחלב ובטוחות מפגע.
מופשט:
בטחה (רגש)
מופשט:
בטחון (רגש)
= בלשון ימינו הגנה מאויבים; בלשון המקרא אמונה בישועת ה'
פועל:
הבטיח (הפעיל)
תואר:
מבטח (שם מתואר)
= דבר שמאמינים בו שיעזור
צילום:
מאמר:
הסכנה שבבטחון עצמי מופרז
/ אראל
הבדל:
כסיל מתעבר ובוטח
/ אראל -> סגלות משלי
תוספות ותגובות