הסכנה שבבטחון עצמי מופרז

קוד: ביאור:משלי כח26 בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל:

משלי כח26: "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט"

מי שבוטח (סומך) רק על מחשבות ליבו ואינו מתייעץ עם אחרים הוא כסיל,   אולם ההולך בחכמה ויודע גם ללמוד מאחרים הוא יימלט מצרות.

עצות

1. הפסוק מזהיר שלא להיות יותר מדי בטוחים בדעתנו, אלא לשמוע גם את חכמתם של אחרים:

לב =  מקום המחשבות;    כסיל = השונא ללמוד;   בוטח בלבו הוא כסיל = מי שנותן אמון בלתי-מסוייג במחשבות האישיות שלו אינו לומד מאחרים, וכך אישיותו ומעשיו דומים לאלה של הכסיל - השונא ללמוד.

חכמה = הכשרון ללמוד;   והולך בחכמה הוא ימלט = מי שמשתמש גם בכשרון ללמוד מאחרים, ואינו סומך רק על המחשבות האישיות שלו, יינצל ולא יהפוך לכסיל. 

2. הפסוק מזהיר שלא לסמוך בעיניים עצומות על רגשות הלב, אלא לבחון כל רגש באמצעות החכמה שבמוח: "הלב מדבר תמיד בקרבו של אדם, אבל ההולך אחרי דיבורו אינו אלא כסיל... שיש בו הערבוב של שני היצרים, ומי יכריע ביניהם ויביא במשפט הדיבור הנעלם אם טוב אם רע? הוי אומר: זה השכל, שהוא בחינת החכמה, כי האדם על-ידי שיקול דעתו המיושבת ידין דיבורו של הלב, ואם הוא טוב - יקיימנו, ואם הוא רע - יעזבנו ולא ילך אחריו... כי לא לחינם ניתן השכל במרומים ממנו ית', שהם המוחין שבראש, והלב נתון תחתיהם, אלא כדי שהמוח ימשול על הלב... ועל-ידי כך יימלט האדם מכל הצרות הבאות מהרהור הלב הבלתי נועץ בעיון השכל" (רמ"ד וואלי פירוש שלישי).